עושה כרצונו

פרק 33

"רציני כמו בן שרמוטה רציני" אמרתי ותפסתי בעורפו, זורק אותו לרצפה.

הוא ילמד לא להתעסק עם הבחורה שלי.

רגע איך קראתי לאליסיה עכשיו?
הבחורה שלי?

אני רק מתדרדר מרגע לרגע.

טוב זה לא חשוב עכשיו.
הוא קם על רגליו שוב.

"לא ידעתי שהיא כל כך חשובה ל-לך אני מ-מצטער" ניסה להראות חרטה אך אני מכיר את ג'ואל, אני יודע שברגע שלא הייתי שם לשמור עליה הוא היה אונס אותה מהרגע הראשון שהיא הייתה לבד.

אף פעם לא היה לו טיפת כבוד לנשים.

נתתי לו אגרוף לפנים, מפוצץ את האף שלו.
הוא החזיק באפו כשהוא מדמם.

לא מספיק, הוא צריך ללמוד לקח.
החטפתי לו עוד אגרוף לפנים והפעם לשפה.

עברו לא יותר מ5 דקות והוא שוכב מעולף עם פציעות בכל גופו.
"על מה אתם מסתכלים אה? רוצים לקבל גם?" צעקתי אחרי שכולם הביטו בי בפחד.

לא שאכפת לי כן? הם צריכים לפחד.

נכנסתי למבנה, פוגש במבטה ההמום והנרטע של אליסיה שעמדה ליד המעלית ומסתכלת עליי בחרדה.

בבקשה שהיא לא ראתה את כל זה.

נקודת מבט אליסיה

הוא כזה חי בסרט.
מה נראה לו שהוא בכלל מעז לגעת בי?!

אני כל כך שונאת אותו אך גם עדיין מרגישה משהו אליו.
והחלק הכי טוב זה שהוא משחק בי והלב שלי לא מבין זאת ולא משחרר.

ירדתי לחדר שלי. נשכבת על המיטה כשקייט ישנה מחובקת עם שון.

הלוואי שאני ומרקו היינו ככה.
אוי נו מה יש לך? מה לא בסדר איתך אליסיה?

את צריכה לשכוח ממנו. הוא לא רוצה אותך ולא אכפת לו מהרגשות שלך.

אמרתי לעצמי ברגע שהתחלתי לפנטז עליו.
אסור לך אסור.

לפתע קיבלתי הודעה מאריאל לבוא למטה לבריכה.

אני לא לבושה אבל
סימסתי לה חזרה

נווו לא נורא בואי ככה אל תדאגי את יפה בכל מצב
ענתה לי.

חייכתי למסך. אריאל באמת חברה טובה.
טובב בסדר קרציה אני באה

מזל שהגופיה שהייתה עליי בצבע לבן ומתאימה לג'ינס הקצר הכחול שעדיין לבשתי.

שאגב מרקו החליף לי את החולצה ברור.
כאילו הוא יכול לראות אותי עם חזיה בכל זמן שרק ירצה וזה מרתיח אותי.

אני לא עייפה וזה דבר טוב כי גם ככה אין לי מה לעשות.

ירדתי לקומה 1, פותחת את דלת היציאה לבריכה וראיתי משהו.

בבקשה שזה לא מה שאני חושבת שזה.
מרקו פשוט הכה את רגע זה ג'ואל?!

מה הוא דפוק זה החבר הכי טוב שלו.
אז הוא מתעצבן עליי ומוציא את העצבים שלו על מישהו אחר?

אופייני למרקו.
הוא הסתובב לכווני וסגרתי את הדלת במהירות, נשענת על הדלת מתנשפת באימה ומתחילה ללכת מהר לכוון המעלית.

לחצתי על הכפתורים כמה פעמים מהירות והמעלית לא מגיעה.

שמעתי רעש של דלת נסגרת והפנתי את עייני לכוון הרעש.

מרקו.
הוא בא להחטיף לי גם או מה????

המשכתי ללחוץ על הכפתורים בתקווה שיפתח והתייאשתי כשהוא התחיל להתקרב אליי
והתקדמתי במהירות לעבר השירותים.

הוא לא יכנס לשם.
טוב בעצם, מה יעצור אותו? אני? כן בטח.
הרי הוא כבר נכנס לשם פעם.

נכנסתי לאחד התאים, נועלת אחריי.

התאים היו ענקיים. כאילו חצי חדר שלי הגודל היה.

נשענתי על הקיר ומתיישבת על הרצפה הנקייה להפליא כשהגב דבוק לקיר ורגליי צמודות לחזי.

פלטתי אנחה רועדת והתנשפתי במהירות אך בשקט עד כמה שיכולתי.

בחיי שאני לא יודעת מה עשיתי לו.
אני לא יכולה יותר דיי מרקו.

לפתע שמעתי צעדים מתקדמים לעברי.

נשימותיי היו שקטות כדג וזה מאוד הקשה עליי לנשום רגיל.

קצב ליבי היה מטורף. מרקו פה.

*********
העלתי שוב. 3>