Part 5

200 36 56
                                    

-נקודת מבט שרלוט-
עברו שלושה ימים, הארי בכלל לא יצר איתי קשר מאז הנשיקה שלנו, הרגשתי כל כך מטומטמת שציפיתי בכלל שיקרה בינינו משהו, אני חושבת שהוא אפילו לא זוכר את שמי.

כרגע, הייתי בדרכי אל הסטארבקס, המשמרת שלי תסתיים רק בשמונה בערב ״סחטיין, זאת פעם ראשונה שאת לא מאחרת.״ מאט לעג לי כשנכנסתי אל הסטארבקס שתי דקות לפני המשמרת, גלגלתי את עיניי כלפיו ולבשתי מעליי את הסינר הירוק. מאט פנה אל משרדו ונשמתי לרווחה, אני כל כך מתעבת את הבן אדם הזה.

במשך השעתיים הבאות כל מה שעשיתי זה לשרת את הלקוחות, למזלי קיילי גם עבדה איתי אבל היא לא טרחה להחליף איתי שום מילה, היא הכינה את המשקאות ואני הגשתי אותם לאנשים וככה זה המשיך. ״אני לוקחת הפסקה, אחזור בעוד עשרים דקות בערך.״ היא הודיעה לי והתקדמה אל היציאה מהסטארבקס מבלי לתת לי להשחיל מילה. התחלתי להכין אספרסו ללקוחה וכשהגשתי לה אותו, הדלת נפתחה וממנה נכנסו שלושה בחורים, הרמתי את ראשי וכשקלטתי מי אלו הבנתי שהיקום צוחק עליי.

״תזכיר לי בבקשה לא לצאת איתך לשום מקום ציבורי יותר, אדון סלב. זה פאקינג היה סיוט.״ לואי התלונן כשהוא מחפש עם מבטו שולחן פנוי.

״אחי, אני הכי סבלתי שם! אתה לא ראית כמה טייקים של 'יום הולדת שמח לולה' הייתי צריך להגיד? זה הרגיש כמו נצח!״ נייל התווכח.

״אנחנו אלו שהתייבשנו בשמש שעה. יודע מה? בגלל העוגמת נפש שחווינו, אתה הולך לשלם עלינו עכשיו.״ ליאם אמר בטון מרוצה ואני התחלתי ללכת בחזרה אל העמדה שלי. הלוואי שתבלע אותי האדמה, אני לא מאמינה שאני צריכה לגשת אליהם עכשיו. קלטתי בזווית עיניי את שלושתם מתיישבים באחד השולחנות.

״מלצרית!״ שמעתי את קולו של לואי ולקחתי נשימה עמוקה. התחלתי להתקדם אליהם, שלושתם קלטו אותי וליאם חייך חיוך רחב ונופף בידו לקראתי.

״שרלוט, איזה קטע! מה את עושה כאן?״ הוא גיחך ונעצרתי ליד השולחן שלהם.

״היי ליאם, כמו שאתה רואה אני עובדת כאן.״ השבתי כשאני מצביעה על הסינר הירוק שלי, לא יכולתי שלא לראות את המבטים המרירים שנייל ולואי זרקו אליי. ״אז מה תרצו להזמין?״ שאלתי במהירות.

ליאם הרהר לרגע ״אני ארצה פרפוצ׳ינו אוכמניות עם מאפה שוקולד.״ הוא ענה לאחר כמה רגעים ואני כתבתי על נייר את מה שביקש.

״אייס וניל.״ לואי אמר בקרירות והשתדלתי שלא להתייחס לנימה שלו.

״גם אני.״ נייל השיב לאחר כמה שניות של מחשבה ואני פניתי אל העמדה שלי מבלי להעיף אליהם מבט אחרון.
הכנתי להם את המשקאות בכעס, לא הבנתי איך נייל מעז להגיע לפה אחרי מה שהוא עשה ולמה לעזאזל לואי כועס עליי? זה אמור להיות הפוך, אני זאת שאמורה לכעוס על כך שפגע בחברה הכי טובה שלי. רק ליאם היה נחמד, אני רוצה לשאול אותו מה עם הארי אבל אני סתם אצא מתלהבת, אז בחרתי שלא לעשות את זה. נאלצתי להתקדם אליהם ולהניח את המשקאות ואת המאפה על השולחן שלהם.

BAD BUTTERFLIES - 1D Where stories live. Discover now