BAD BUTTERFLIES - 1D

Part 21

ליאם, הארי ולורן הלכו לבקר את לואי ונייל הציע להחזיר אותי אל הבית שלי.

התיישבתי לידו וחגרתי את החגורה על עצמי, הוא עשה כמוני והתחיל להתניע את המכונית.

״מה עם סיבוב ההופעות שלך? הוא לא היום?״ שאלתי אותו לאחר שתיקה ארוכה.

נייל נשך את שפתו התחתונה בכעס ועצר את המכונית לפני הרמזור האדום ״אין סיבוב הופעות בסוף, הארי המזדיין הזה לא נותן לי ללכת לשם, הוא הכריח אותי לבטל הכל.״ נייל הסביר לי בטון מריר.

״מה?!״ שאלתי כלא מאמינה והפניתי את מבטי אל נייל, ״איפה סיבוב ההופעות שלך מתחיל?״

״בסן דייגו, אבל עזבי את זה. זה חסר כל סיכוי, אני צריך להיות שם בעוד שעתיים שם והנסיעה לשם היא שלוש שעות וחוץ מזה, הארי יכעס עליי.״ הוא מלמל בלחץ.

גלגלתי את עיניי, ״שיכעס עד מחר, אני מכירה דרך קיצור אל סן דייגו. אנחנו הולכים לשם עכשיו.״ קבעתי בהחלטיות.

״לא, אנחנו לא יכולים-״ נייל התחיל להגיד אך עצרתי מבעדו. הדלקתי את הטלפון שלי, מתעלמת מכל ההודעות של הוריי המודאגים והדלקתי את הוויז.

״הייתי נוסעת לשם הרבה כשהייתי קטנה, אני מכירה את העיר הזאת כמו את כף ידי.״ קטעתי אותו בטון נמרץ.

חיוך מרוצה עלה על פניי כשנייל החליט לוותר והתחיל לנסוע אל כיוון היציאה מהעיר. ״תגיד, נייל?״ קראתי בשמו לאחר כמה רגעים.

הוא העיף אליי מבט חטוף ואז החזיר אותו אל הכביש במהירות, ״כן, שרלוט.״ הוא השיב.

״איפה היית אתמול?״ שאלתי בהתעניינות.

הוא משך בכתפו, ״סתם, היו לי כמה סידורים, לא משהו מעניין.״ ענה בקול עייף והדליק שירים, סקרתי אותו עם מבטי. שיערו הבלונדיני משוך לאחור, עיגולים שחורים סביב עיניו שהיו מעט אדומות, זיפים בודדים נחו על לחיו והוא זמזם את השיר שהופיע ברדיו.

הנחתי את ראשי על החלון ומבלי ששמתי לב נרדמתי.

צפירת מכונית נשמעה וגרמה לעיניי להיפקח ולי להזדקף במהירות. בחנתי את המקום שבו היינו, היה פקק תנועה גדול ומרחוק קלטתי בתים גבוהים ומוכרים. הגענו לסן דייגו.

״אומייגאד! נייל, אתה מוכן להופעה הראשונה שלך?״ צעקתי בהתלהבות בעוד שאני מיישרת את מבטי אל נייל.

נייל אילץ חיוך מזויף והנהן בראשו, ״כן.״ הוא השיב ביובש.

כיווצתי את גבותיי ותקעתי לו מרפק בזרועו. ״נייל, אני מבקשת ממך משהו. תשכח מהארי ופשוט תתרכז בעצמך, אתה הולך להגשים היום חלום!״ עודדתי אותו.

הוא נשף בתסכול וטמן את ראשו בידיו, ״הארי התקשר אליי איזה מאה פעמים, אני מרגיש שקרה משהו רע.״ הוא אמר בנימה מפוחדת.

הנדתי בראשי לשלילה ״מספיק עם זה, תתרכז בהופעה לא באף אחד אחר.״ הוריתי עליו והפניתי את מבטי אל טור המכוניות שעצרו אותנו מלהמשיך לנסוע. אני כל כך שונאת פקקים. ״אולי תשיר לי איזה משהו עד שנגיע?״ הצעתי לו עם חיוך רחב.

נייל גלגל את עיניו. התכוננתי לסירובים שהולכים לבוא ממנו אך הוא לפתע כחכח בגרונו.

״אני אשיר לך את השיר שהכי התחברתי אליו ממה שכתבתי.״ הוא הביט בי.

״קדימה.״ האצתי בו.

״I'll be honest
‏I'm all right with me
‏Sunday mornings
‏In my own bedsheets
‏I've been waking up alone
‏I haven't thought of her for days
‏I'll be honest
‏It's better off this way
‏But every time I think that I can get you out my head
‏You never, ever let me forget...״

הקול שלו היה כל כך מדהים ועמוק, התרגשתי מלהקשיב לו ולמילים שהוא בעצמו כתב.

המכונית נעצרה ונייל הפסיק לשיר ״למה הפסקת?״ שאלתי אותו ברוגז.

״כי הגענו.״ הוא חייך וסובבתי את ראשי. רואה שהגענו אל מבנה ארוך וגדול ״אני אסדר לך כרטיסי VIP, אל תדאגי.״ הוא גיחך ויצא מהמכונית שלו. יצאתי אחריו וניסיתי להדביק את קצב ההליכה שלי לקצב המהיר שלו, הוא נכנס אל הבניין ולאחר מכן לחץ על המעלית, המתנו שהמעלית תגיע.

״בהצלחה נייל, אני כל כך שמחה בשבילך.״ אמרתי לו בעליזות.

המעלית נפתחה ונכנסנו אליה. נייל סידר את שיערו במראה בעוד שעיניו נעוצות בי ״הכל בזכותך, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך.״ הוא צחקק.

חייכתי חיוך קטן והשפלתי את מבטי כדי שלא יראה את הלחיים האדומות שלי ״אני שמחה לשמוע ואני חייבת להודות שאתה שר מדהים.״

נייל הסתובב אליי בחדות, עיניו הכחולות השתהו על העיניים שלי ולבסוף ירדו אל שפתיי, מה שגרם לי להרים גבה. נייל רכן אליי מעט, עצמתי את עיניי כשהרגשתי את השפתיים שלו מתנגשות בשפתיי, כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא כרך את ידיו החסונות סביב מותניי ומצמיד את גופי אל גופו.

שמעתי את המעלית נפתחת ולאחר מכן שיעול, מיהרתי להתנתק משפתיו של נייל.

מבטי נתקל במקס שחייך חיוך ממזרי.

״מקס! אחי, מה איתך?״ נייל גיחך ויצאנו שנינו מהמעלית אל מקס.

מקס שילב את ידיו כנגד לחזהו ״ידעתי שתתחרט בסוף, יש לך רבע שעה להתארגן, כל המעריצים שלך כבר מחכים לך.״ הוא הניח את ידו על גבו של נייל.

״חכה, תתן לגברת היפה כאן מקום בVIP.״ נייל ציווה ומקס הנהן במהירות והסתובב אליי.

״בואי אחריי, שרלוט.״ מקס אמר.

״נתראה אחר כך, אה?״ נייל שאל אותי לפני שהלך, מותיר אותי מבולבלת ובעיקר עם פרפרים בבטן.

—————————-
פרק 21 וסוף סוף הם התנשקו!!!