BAD BUTTERFLIES - 1D

Part 7

עבר שבוע שלם, השבוע המדהים ביותר שהיה לי. הצלחתי לגלות הרבה דברים על הארי. הוא יודע לנגן בגיטרה ובפסנתר, הוא מתאמן ויודע להכין את הפסטות הכי טעימות בעולם. הוא היה בבית שלי פעם אחת כשההורים שלי היו בעבודה, אבל אני עדיין לא הייתי אצלו. למשך כל השבוע עבדתי במשמרות בסטארבקס ובערבים הייתי נפגשת איתו, כל יום עשינו משהו אחר: לונא פארק, סרטים, פיקניק, קניון, מסעדות. הצלחתי להכיר יותר מי הוא וכשגיליתי התחלתי להרגיש אליו רגשות שלא הרגשתי מעולם.

״שרלוט! איך את יכולה לחיות בכזה בלאגן?״ אמא שלי התפרצה אל החדר כשהיא מעבירה מבט מזועזע בבגדים ששכבו על הרצפה ואז במיטה המבולגנת שבה ישבתי וצפיתי בטלוויזיה.

״עוד מעט אסדר.״ מלמלתי כשעיניי שקועות בטלוויזיה עד שלפתע היא נכבתה. מה שגרם לי להעיף מבט כעוס על אימי שהחזיקה בשלט.

היא שילבה בידיה ״את שמת לב שאת בכלל לא עוזרת במטלות הבית? את כל היום יוצאת ומבלה וכשאת סוף סוף נמצאת פה, את מסתגרת בחדר המבולגן שלך ולא עושה דבר!״ היא רטנה.

נעמדתי על רגליי ״את זאת שלא נמצאת פה אף פעם, אפילו את אבא לא ראיתי כבר שבועיים, אני מרגישה כאילו אני גרה פה לבד!״ הרמתי את קולי.

״שלא תעזי להגביר את קולך עליי, גברתי. את עוד מעט בת 17 ואפילו כביסה את לא יודעת לעשות!״ היא התפרצה בכעס.

״אז תביאי לכאן משרתת שתעשה את זה בשבילך, במילא כסף לא חסר לכם.״ זרקתי בקרירות לפני שיצאתי מהחדר שלי.

״לאן את חושבת שאת הולכת בדיוק?!״ היא קראה אחריי אבל אני התעלמתי ממנה. יצאתי מהבית בכעס כשאני לא שוכחת לטרוק אחריי את הדלת והתחלתי להתרחק ממנו בעוד שאני מחייגת אל לורן, אך היא לא ענתה לי. פלטתי אנחה והחלטתי ללכת אל ביתו של הארי, זכרתי שהוא אמר לי פעם אחת שהוא גר ברחוב התמר אז החלטתי לעשות לו הפתעה. עברתי לריצה קלה בכדי שאגיע יותר מהר עד שקלטתי מולי בית קרקע ושלט שעליו כתוב ׳משפחת סטיילס׳, ניסיתי להסדיר את נשימתי מהריצה ונקשתי על הדלת. הדלת נפתחה על ידי אישה בסביבות גיל 50, עיניה ירוקות, שיערה בצבע דבש עם פסים בצבע לבן. זאת הייתה אמא שלו.

״נעים מאוד, אני שרלוט, חברה של הארי.״ הצגתי את עצמי. אומנם אני והארי עדיין לא הכרזנו על עצמנו כזוג, אבל הרגשתי בנוח להציג את עצמי ככה.

״הו, היי! שמעתי עליך הרבה, בואי כנסי.״ היא חייכה אליי חיוך חמים והלכה כמה צעדים לאחור. נכנסתי אל הבית הגדול וסרקתי אותו במבט מהיר ״הארי לא בבית, הוא הלך לחדר כושר.״ היא סיפרה לי כשהיא מתיישבת על הספה השחורה והענקית שהתפרסה בסלון.

״אני מצטערת, לא היה לי מושג.״ מיהרתי להגיד.

״את מוזמנת לשבת.״ היא הצביעה על החלק השני של הספה, התיישבתי לידה כשאני מרגישה מעט נבוכה. ״תרצי תה?״ היא קטעה את השקט.