פרק 3

859 33 4
                                    

אהבה. מילה קטנה משמעות גדולה.

שלושה ימים עברו מאז אותו היום שלירון היה אצלי. אנחנו נפגשים הרבה, הוא לוקח אותי לבית ספר ומחזיר אותי הביתה.

אני באמת מרגישה שאני מפתחת רגשות כלפיו, אבל זה טוב? אנחנו מכירים רק כמה ימים ואני כבר מרגישה בלבול לגבי כל מה שקורה, באיזשהו מקום אני גם קצת מפחדת. בעצם לא, אני לא מפחדת מכלום, אני פשוט קצת חוששת.

״ליאם אני חושבת שאני מתחילה לפתח רגשות כלפי ידיד שלי״ הודתי בפניו בהפסקה.

״נאיה לוי מאוהבת? פאק״ חייך ״מי הבר מזל?״

״סתום תפה אני לא מאוהבת״ הייתה שתיקה לזמן מה ואז כבר נכנעתי ״קוראים לו לירון״.

״הוא לא בבית ספר נכון?״ שאל.

״לא הוא סיים כבר צבא״ אמרתי ״הוא בן 21״.

״יפה לך״ חייך ״מתי פוגשים אותו?״.

״האמת שהוא אוסף אותי היום מהבית ספר״ אמרתי ״אז אתה יכול לבוא להגיד שלום״.

״הוא זה שלוקח אותך כל יום?״ הרים גבה בחיוך שובב

״מה יש? מקנא?״ חייכתי בציניות.

אני וליאם כמו אחים. כשאנחנו לא ביחד חושבים שאנחנו בריב ותמיד שואלים מה קרה. לפעמים הוא בא אליי לשישי בערב ולפעמים אני אצלו, אבל השיחות נפש שלנו הם וואו.
זה באמת הדבר שמחזיק אותי מלא להישבר. אני מאחלת לכל אחד מישהו כמו ליאם.

״ממש״ גיחך ״את באה אליי לקידוש מחר כן?״.

״נראה״ עניתי בקצרה.
-
הגיעה ההפסקה וישבנו החבר׳ה באחד מהשולחנות של הקפיטריה בחוץ.

״בחייאת אמא שלכם מי הולך לקנות לי אייס קפה?״ שאלתי ״אני אביא לו כסף גם לקנות לעצמו נו פליז אל תהיו חראות״.

״תביאי אני אקנה״ אמר ליאם ולקח ממני את הכסף.

אחרי דקה חזר הם שתי כוסות אייס קפה גדולות.

״וואי האייס קפה של הבית ספר מגעיל איך את עוד קונה?״ שאל אורי.

״לא אכפת לי הוא לא טעים אבל הוא נסבל״ עניתי לוקחת עוד לגימה.
-
סוף היום ויצאתי עם ליאם מהשער.

״נו איפה הוא?״ שאל.

״הוא תמיד מחכה לי שם״ הסתכלתי ימינה וראיתי אותו נשען על האוטו עם כובע הפוך ומשקפי שמש חתיך לא נורמאלי.

״לא יודע מאיפה הוא מוכר לי״ אמר כשהתקדמנו אליו.

״גם אמא שלי אמרה שהוא מוכר לה״ מילמלתי.

״מה קורה״ שאלתי כשחיבקתי אותו.

״טוב מה איתך״ שאל ולא חיכה לתשובה ״מה איתך גבר״ לחץ לו את היד.

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now