פרק 6

740 36 7
                                    

האתגר הכי גדול שלנו בחיים, זה להיות אנחנו בזמן שכולם מנסים לגרום לנו להיות כמו כולם. תקראו את זה שוב.

״נאיו לאחרונה את קצת מבוקשת״ חייך אליי ליאם. נוכל.

״מה אתה אומר״

״את לא תאמיני מי ביקש את המספר שלך״

״נו״ האצתי בו.

״אתמול צילצלת אליי מטלפון של מישהו אחר״ הסתכל עליי ״אחרי איזה שעתיים הוא התקשר שוב וביקש את המספר שלך״

״אני מקווה שלא הבאת לו״ אמרתי ״בחיים לא ראיתי אותו לפני, בטח הוא משכבת יא או משהו״

״זהו, שלא״ אמר ״הוא התלמיד החדש שהגיע לשכבה שלנו, דור״

״אה ליה סיפרה לי על איזה ילד חדש שהגיע״ אמרתי ״אל תגיד לה שהוא ביקש את המספר שלי, נראה לי היא נדלקה עליו, זה סתם יבאס אותה״.
-
אני יוצאת מהבית ספר, מסתכלת על החתיך שיושב באוטו עם משקפי שמש. יד אחת על ההגה והיד השניה עם הטלפון ביד, הוא לא רואה אותי.

לרגע אחד הוא מרים את הראש ומסתכל לכיווני. הוא מחייך חיוך גדול ובא לצאת מהאוטו, אני מסמנת לו לא עם הראש ומתקדמת קצת יותר מהר לכיוונו.

אני מתיישבת בכיסא שלידו ומסתכלת עליו.

״התגעגעתי אלייך״ הוא מסתכל עליי בחיוך.

״גם אני״ חייכתי.

״איך היה בבית ספר?״ שאל מתחיל לנסוע.

״רגיל לא משהו מעניין״.

״רעבה?״ מסתכל עליי.

״תמידדד״ צחקתי

״רוצה נלך אליי ונזמין לאכול?״

״אני זורמת״ אמרתי ״מה נזמין?״

״מתחשק לי שווארמה״ אמר ״רוצה?״

״זורמת״.

בכל פעם שאני מסתכלת עליו אני מתפעלת מהיופי. איך אף אחת לא קבעה עליו בעלות או רודפת אחריו?

״במה שירתת צבא?״

״גבעתי״

״פשי״ אני מתרשמת ״היה קשה הא?״

״מאוד״ ענה ״אבל בסופו של יום זה חוויה שלא תחזור על עצמה וחוץ מזה מכירים משם חברים לחיים״.

״אני בטןחה״
-
״אי אי אי מה אני אעשה איתך נאיו מה״ חייך אליי בזמן שאני לוקחת ביס גדול מהלאפה.

אני באמת חושבת שאין משהו יותר טעים מזה. אני מסתכלת על זה וזה גורם לי הרגשה טובה.

חייכתי אליו חיוך דבילי והמשכתי לאכול.

״תיהי בריאה את תאמיני לי״ חייך והמשיך לאכול.

השרוט האהוב עליי:
נאיו
דור חופר לי להביא לו את המספר שלך
אני נותן לו
את/ה: מה יש לך יטמבל
את/ה: אל תתן לו את המס שלי
את/ה: עד שהולך לי משהו טוב אני לא צריכה עוד אחד על הראש שלי תאמין לי
תירגעי ילחץ אני לא אתן לו
תיראי כמה אני סובל בגללך
את/ה: אויייי מרבון
סתומה

״עם מי את מדברת?״

״מה יש?״ חייכתי ״מקנא?״

״כשזה נוגע אלייך ברור״.

פאקק. הזרמים שעוברים לי כרגע בגוף לא עוזבים אותי. זה הגיוני שבן אדם יכול לעשות לי סלטות בבטן ממשפט אחד קטן? חוץ מזה הקול שלו נמוך שזה הופך את זה לעוד יותר מושך. פאק נראה לי התאהבתי.

״עם ליאם״ הרגעתי אותו.

״תמסרי לו שהוא אחלה גבר״ חייך והסתכל רגע בטלפון שלו.

״הוא מוסר חזרה״

הנחתי את הטלפון אחרי שהתכתבנו עוד קצת וראיתי שכבר סיימתי לאכול.
-
הגענו כבר למחוץ לבית שלי ופשוט ישבנו והסתכלנו אחד על השני מבלי להגיד מילה.

הוא התקרב קצת, פאק זה קורה.
התקרבתי גם אני עוד קצת וככה מבלי לשים לב אנחנו מתנשקים. נשיקה עדינה, לא סוערת.

התנתקנו אחד מהשניה והסתכלנו אחד על השני.

״פאק הטעם שלך״ אמר ״בדיוק מה שדמיינתי, מתוק״.

לא עניתי, סחפתי אותו לעוד נשיקה.
התנשקנו שוב, הנשיקה הזאת הייתה קצת יותר סןערת אבל עדינה בדיוק באותו הזמן.

זאת לא הייתה הנשיקה הראשונה שלי, אבל ללא ספק הנשיקה הכי טובה שהייתה לי.

התנתקנו שוב לאחר כמה שניות והסתכלתי עליו.

״נאיו אם אנחנו נכנסים לקשר כזה אני צריך שתדעי משהו״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי הרבה זמן שלאאאאא

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now