פרק 16

313 24 0
                                    

אני זוכרת את עצמי ילדה קטנה. הייתי ילדה לא פראיירית בכלל, אם רציתי משהו השגתי, כמו היום. אם אני רוצה אני משיגה, אבל השאלה כמה אני רוצה את זה. האם אני מוכנה לוותר על דברים מסוימים בשביל זה? בתור ילדה אני זוכרת את עצמי מנהלת משא ומתן עם ההורים שלי, עם הגננות בגן, עם החברים שהיו לי על הדברים שהיו חשובים לי.

בוקר נוסף מבצבץ בפתח, אני קמה מהמיטה בלית ברירה, שוקלת אם להשאר בבית ולבסוף מחליטה לא ללכת. אני אלך עם רוי לסיבוב.

אני יורדת למטה אחרי שחרצתי את הפנים וציחצתי שיניים, אני פותחת את המקרר ומוציאה חטיף שוקולד קטן, אני לא אוכל אותו עכשיו.

חזרתי חזרה לחדר ושמתי אותו בתוך התיק, היום עוד ארוך, עדיף לאכול אותו אחר כך.

״רויצ׳וק רוצה ללכת לעשות סיבוב?״ שאלתי אותו כשנכנסתי לחדר שלו.

״אין לך בית ספר?״ הסתכל עליי.

״זיבי אני הולכת״ חייכתי ועשיתי לכיוונו אצבע שלישית ״יאללה קום הולכים״.
-
לבשתי חולצת בטן צמודה בצבע לבן עם טייץ מתרחב וסנדלים.
הסתכלתי על עצמי במראה. לא אני לא אוהבת את מה שאני רואה, אבל כל דבר ניתן לשינוי. לבשתי מעל החולצה פוטר שחור של רוי ויצאתי מהחדר.

״מוכנה?״ שאל אותי.

״כן יאללה״ אמרתי ״אבא לא נסע עם אוטו היום אז נקח אותו״

״יאללה פצץ״

יצאנו מהבית ונכנסנו אל האוטו. המון זמן לא נהגתי.

״לאן הולכים?״ שאלתי אותו.

״אפשר קניון״ אמר ״אני צריך לקנות כמה בגדים״.

״יאללה קניון״

לירוני החיים שלי❤️
יפה שלי בוקר טוב❤️
איך את?
את/ה: בוקר טוב
את/ה: ❤️
את/ה: מה איתך
ברוך השם חיים שלי
מתי את מסיימת היום?
את/ה: אני לא הולכת לבית ספר היום
את/ה: סיבוב עם רוי
תהנו נאיו❤️❤️❤️
-
הגענו לקניון, כל כך הרבה חנויות, מקום כל כך גדול.

״מה בא לך?״ הוא שאל אותי ״את רעבה? אכלת?״.

״אני לא רעבה״ עניתי ״אתה?״.

״וואלה כן״ ענה ״בואי בואי נשב קצת בארומה תשתי אייס קפה או משהו״.

התיישבנו בארומה והבאתי לו את האשראי שלי כדי שיקנה מה שבאלו ויביא לי אייס קפה כמו שאמר.

״קחי״ אמר והביא לי את האייס קפה ואת האשראי שלי.

״כמה יצא?״ שאלתי.

״שילמתי ממני״

״מה אתה דפןק?״ שאלתי ״כמה להעביר לך בביט?״.

״כלום נאיה״

״אתה מזה מעצבן״ אמרתי ״אתה אפילו לא עובד״.

״גם את לא״
-
קניתי שמלה חמודה בצבע חום שראיתי בזארה וכמה חזיות חדשות מאחת החנויות כי אלו שהיו אצלי כבר לא במצב טוב כל כך.

״היי יפה שלי״
״מה קורה?״
״בסדר נאיו איפה את?״
״בדיוק הגענו הביתה״
״רוצה לבוא אליי?״
״בוא אליי״
״יוצא״

הלכתי להתקלח לבנתיים וכשיצאתי מהמקלחת לבשתי מכנס פיג׳מה קצר וחולצה ארוכה עם גרביים, הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.
הלכתי למטבח והכנתי שוקו חם עם מרשמלו קטנים בפנים, בכל זאת רק תחילת מרץ עכשיו.

״פתוח״ אמרתי כשלירון דפק בדלת. הוא נכנס עם ורד אדום אחד ביד ושקית שקופה שבא יש כמה ארטיקים, האהובים עליי ״חיים שלי לא צריך אני לא רעבה אכלתי בארומה מקודם״.

שקר.

״כולה ארטיק״ אמר ניגש אליי לספה ומחבק אותי ״לא צריך להיות רעבים לארטיק״.

״תכניס למקפיא אולי תכף אני אוכל״ אמרתי. למרות שאני יודעת שאני לא אוכל. טוב לפחות רוי זכה.
״נאיו. את אוכלת את זה עכשיו איתי״ אמר ״נראה איזה סרט״.

״לא לא ליר באמת שלא באלי״

״נאיו״ הסתכל לי בעיניים ״לא שאלתי״.

הוא פתח לי את הארטיק, לקח ביס והביא לי. בלית ברירה לקחתי ביס והחזרתי לו את הארטיק חזרה.
-
״לירון אתה בא לקידוש מחר?״ שאלתי אותו.

״כן אבוא״ אמר ״יש לי מחר הופעה בחתונה בצהריים, אבוא ישר אחרי ואלך עם אבא שלך לבית כנסת״

״טוב חיים שלי״ אמרתי ״איפה החתונה?״.

״באמרה״ אמר ״מכירה?״

״שמעתי משהו״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חבריםםםם אחרי המון המון זמן שלא!!!!!!!!!
קודם כל המצב במדינה שלנו מפחיד. מקווה שכולם שומרים על עצמם, מאחלת לכל האזרחים במדינה ולכל החיילים שלנו שישמרו על עצמם ושיחזרו בשלום מהמלחמה הזאת.
אוהבת אותכם❤️

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now