פרק 5

739 31 5
                                    

״במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.״ אני חושבת שאף פעם לא הבנתי מה המשפט אומר עד הרגע הזה. במקום בו אין מי שיודע או מסוגל לבצע את המעשה הנכון, האדם חייב להתאמץ להראות נוכחות ולפעול כראוי.

חודש וקצת עבר מאז אותו היום שהייתי אצל ליאם בשישי.

״נאיו יש לך 50 שקל?״ שאל אותי רוי כשנכנס לחדר.

״איפה בוקר טוב? איפה מה קורה?״

״בוקר טוב נאיה מה קורה?״ החזיר ״עכשיו יש לך או אין לך?״.

״יש במגירה שם״ אמרתי ״אבל תחזיר לי״.

הוא לקח מילמל תודה ונישק לי את הלחי.

״עוף עוף מפה יחנפן״ צחקתי ״לפני שאני אתחרט״
-
״נאיו את לא מבינה״ התחילה לספר לי ליה ״שמעתי יש ילד חדש בשכבה ושמעתי שהוא חתיך אש״.

״וואלה?״ הופתעתי. מי בא לבית ספר חדש באמצע שנה ועוד בכיתה יב? הזוי.

״כן את לא מבינה״ התלהבה ״גם שמעתי הוא הולך להיות בכיתה יב8״

״טוב תעדכני אם תראי אותו״

״ברור שאני אעדכן״ צחקה ״אני אעדכן כל צעד שלו״.

היא הלכה ונשארתי עם אורי.

״נאיו״ הסתכל עליי אורי ״איזה כיף זה להגיד את השם שלך״

״מה אתה דפוק״ גיחכתי.

״יואו יואו אני לא יכול״ אמר ודפק לי בוסה בלחי. אני יכולה להישבע שהרחתי אלכוהול בפה שלו.

״אורי מה יש לך?״ שאלתי ״הכל טוב?״.

״אני שיכור״ צחק.

״כן אני רואה״ אמרתי מזועזעת ״בוא בוא״.

הקמתי אותו וליפפתי יד אחת שלו סביב הכתפיים שלי והלכנו ביחד.

נחשו מה? באמצע הדרך לשירותים הוא מחליט להקיא לי.

״אורי אני הורגת אותך״ הסתכלתי עליו והוא רק חייך אליי חיוך טמבלי כזה ונותן לי נשיקות בלחי ״איכ אבל אורי עכשיו הקאת אז למה״.

״הכל בסדר פה?״ שאל אותנו ילד שאני לא מכירה.

״כן כן תודה״ חייכתי בקטנה והמשכנו לכיוון השירותים ״שטוף פנים״.

״לא רוצה״

״אתה רוצה מכות בכוח?״ שאלתי ופתחתי את הברז.

שטפתי את הפנים שלו והוצאתי את הטלפון מהכיס האחורי.
לעזאזל אין סוללה.

״תביא את הטלפון שלך״

״לא רוצה״ החזיר בילדותיות.

״תביא כבר״

״זה לא פה״ מילמל ״זה בכיתה״.

יצאתי רגע מחוץ לשירותים ונתקלתי בילד ממקודם.

״תקשיב רגע יש מצב לשיחה?״ שאלתי מקווה לתשובה חיובית.

״כן בטח״

חייגתי למספר של ליאם שזכרתי אותו כבר בעל פה ותוך שני צלצולים הוא ענה לי.

״הלו״
״יטמבל תקשיב טוב בוא עכשיו לשירותים של הבנים למה אורי שיכור ואני לא יודעת מה לעשות איתו״
״אני בא״

ניתקתי את השיחה ומילמלתי תודה לגבר שנתן לי את הטלפון, הוא נתן לי עוד מבט קטן והמשיך בשלו.

״טוב אורי ליאם עוד רגע בא אז תחזיק מעמד ותעשה לי טוב אל תקיא״ אמרתי ״אם אתה ממש רוצה אז באסלה״.

״טוב בובה״ קרץ לי.

״למה שתית?״

״החיים בזבל״ אמר. הוא כאילו בעולם משלו ״נאיו את יודעת מה אני הכי אוהב בך?״

״אני רוצה לדעת?״

״את תמיד תיהי פה בשביל חבר. אף פעם לא ביקשת עזרה מאף אחד תמיד ניסית להסתדר לבד, את לא מבינה כמה אנשים מעריכים אותך ואוהבים אותך. את בן אדם טוב מידי״

״אואה אורי״ הסתכלתי עליו מופתעת ״לפעמים אתה יכול להפתיע אותי״.

״ליאם בא להציל את המצב״ נעמד ליאם באמצע השירותים.

״ברוך השם״ מילמלתי ״יאללה טפל בו״
-
אני יודעת שלא הייתי צריכה להשאיר את ליאם לטפל באורי לבד, אני לא יצאתי בסדר. אבל גם אני צריכה רגעים לעצמי.

אני עומדת מול המראה בשירותי נשים ומסתכלת על עצמי. אני באמת בן אדם טוב כמו שאורי אמר? אני משתגעת מזה לפעמים.

״ידעתי שאמצא אותך פה״ נשען ליאם על המשקוף של שירןתי הנשים.

״איך הוא?״

״ככה״ ענה ״הוא יהיה בסדר״.

״אני בטוחה״

״איזה מפגר. אני לא מבין מה הוא חשב לעצמו שהוא השתכר ככה בבית ספר״

״טמבל״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מוצאת לנכון להעלות פרק ביום הזיכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה.
זה יום קשה, אבל תזכרו
עכשיו בוכים עליהם, אחר כך שמחים בזכותם.
אני אוהבת אותכם, שמרו על עצמכם ותהנו היום בערב.
חוץ מזה רוצה לבקש סליחה שכל כך הרבה זמן לא העלתי פרק, אני מקווה שאני אצליח בזמן הקרוב להעלות עוד פרקים, לאב יוו

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now