פרק 7

771 31 8
                                    

שבועיים וחצי עברו מאותו היום. אני ולירון ביחד. אני חושבת שזה זה ואני מאוד מקווה שזה זה . אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אני אוהבת אותו. ולא לקח לי הרבה זמן להגיע לזה.

הגעתי לבית ספר באיחור קל, לא כזה מפריע לי, בכל זאת שנה אחרונה לא באמת שמים על זה.

״אח שלנוווו״ קפץ עליי אורי.

״אורי ידפוק הבהלת אותי״ צחקתי ״תעשה לי שק קמח״.

״יאללה תעלי״ אמר וקפצתי עליו.

״כבדה?״

״קלה אחושרמוטה״ ענה ועשה לי סיבובים.

״אורי אני אקיא!!!!!״ צרחתי כמעט נופלת ״זה יהיה הסוף שלך״ אני באמת הרגשתי שאני נופלת.

״תירגעי נאיו כולה כמה סיבובים״ מילמל ״בואי בואי לכיתה״.
-
״נאיה בואי איתי לקפיטריה״ אמרה לי רותם.

כן, חזרנו לקשר. אני לא שומרת טינה, עם הזמן הבנתי שזה דבר לא טוב ואני שמחה שנפטרתי מהחרא הזה. מאז אני מרגישה יותר חופש, יותר כיף.

״הלוואי״ עניתי ״אין לי כוח לזוז״.

״בואי אני אעשה לך שק קמח״ צחק עליי אורי.

״סתום תפה לפני שאני מעיפה לך איזה כאף״ צחקתי.

בלי התראה מוקדמת הוא הרים אותי כך שהיד שלו סביב הירכיים שלי והראש שלי מופנה לגב שלו.

״אורי אני הורגת אותך״ צחקתי בלי סוך תוך כדי שהוא רץ איתי במהירות לכיון הקפיטריה.

״סתמי נאיה״

״סתמי תגיד לאחותך״ צחקתי בקולי קולות. אלוהים אנשים חושבים שאני משוגעת בגלל החרא הקטן הזה.

״יבוצע״
-
סוף היום הגיע במהירות ולירון בא לאסוף אותי.

״אתה חוזר איתנו?״ שאלתי את ליאם.

״כן״

״סגור הוא פה״ אמרתי והלכתי לכיון הרכב שלו. כן יש לי פרפרים בבטן, לא אני לא רגועה בכלל.

הוא יושב בכיסא הנהג עם משקפי שמש שחורות, יד אחת על ההגה וביד השניה מחזיק את הטלפון ואני רק חושבת על כמה שאני רוצה לנשק את הבן אדם הזה.

נכנסנו לאוטו ולירון הרים את הראש לעברינו.

״מה קורה אחי״ אמר לו ליאם ולחץ לו את היד.

״טוב אח שלי מה איתך״

״מצוין״ החזיר לו. סליחה אבל שיחה בין גברים זאת שיחה פתטית.

״מה קורה נאיו״ חייך אליי את החיוך הכובש שלו. אלוהים תעשה שיפסיק אני עוד רגע מצרפתת לי את הפנים.

״ברוך השם״
-
הקפצנו את ליאם הביתה והמשכנו לסיבוב בקניון.

״רעבה?״ שאל

״תמיד״

״מה את רוצה לאכול?״ שאל אותי. אין אין רק מהמשפט הזה אני נמסה.

״מה שבאלך״

ישבנו באחת המסעדות החלביות בקניון ובאה המלצרית לקחת הזמנה.

״כן מה תרצו?״ שאלה בזמן שהיא בוחנת את לירון. שתעיף את המבט בזריז לפני שאני מעיפה לה איזה אחת.

״אני אקח פסטה עגבניות״ אמר.

״פסטה שמנת״ אמרתי בקצרה.

״אני חייבת לשאול״ אמרה בחיוך ״מאיפה אתה מוכר לי?״

שוב השאלה הזאת? משהו פה מוזר. גם איך אפשר לזהות בן אדם כם משקפי שמש עליו?

הוא רק חייך במבט של לא יודע והיא הלכה למטבח.

״תגיד״

״אומר״ התחכם

״למה כולם אומרים שאתה מוכר להם?״ שאלתי אותו.

״תגידי את באמת לא יודעת מי אני?״ חייך.

״פאק״ מילמלתי ״מי אתה לעזאזל״

״יותר טוב שאת לא יודעת, זה הופך את הקשר ליותר טוב״

״״לירון״ עצרתי אותו ״למה כולם מכירים אותך?״.

״נעים מאוד״ אמר ״לירון מלאכי״

״אני יודעת״ אמרתי כמובן מאליו ״ו?״

״יואו אלוהים את לא מזהה באמת״ חייך את החיוך הכובש שלו. אוי אלוהים מי זה לעזאזל ״תחפשי בגוגל תראי מה מופיע לך״.

פתחתי את הגוגל ורשמתי את שמו וגיליתי שהוא זמר מפורסם. מפורסם מאוד.

״רגע אני לא מבינה״ אמרתי ״למה לא סיפרת לי?״.

״זה היה כל כך כיף שמישהו ראה בי את לירון הבן אדם ולא את לירון הזמר״ הסביר ״אני חושב שזה אחת הסיבות המרכזיות שהתאהבתי בך״.

״התאהבת?״ אומייגד זה לא קרה עכשיו.

״כן נאיה, את לא רואה את זה?״ אמר ״אני מקווה שאת מרגישה כמוני״.

״אני כן״ אזרתי אומץ.

הוא נישק אותי ואלוהים כמה שזה הרגיש טוב. אין לכם מושג. אני חושבת שהתאהבתי בו מחדש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני חולה עליהםםםם
טוב אחרי הרבה זמן שלא❤️❤️❤️

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now