פרק 4

810 35 6
                                    

אני כותבת את החיים שלי. ולאף אחד את הזכות לקחת לי את העיפרון ולשנות את מה שכתבתי ובניתי בעצמי.

יום שישי. אני מתעוררת וקמה מהמיטה לא מופתעת לגלות שאורי וליאם עוד ישנים. כן הם ישנו אצלי.

״בוקר טוב״ מילמל ליאם.

״בוקר טוב״ החזרתי ״תקום יש בית ספר תכף״.

״נאיו אני גמור״ אמר אורי.

״גם אני אבל תקומו צריך להספיק עוד לעבור אצלכם בבית שתביאו תיק״.
-
אני לובשת את הטרנינג הירוק והאהוב שלי עם פוטר לבן וכיתוב ירוק עליו ונועלת את הסנדלים הלבנים של שאנל שאמא שלי קנתה לי בקיץ האחרון.

״כל הקיץ לא נעלת את הסנדלים ועכשיו בחורף את נזכרת?״ צחקה אמא שלי.

״כן למה לא״ צחקתי ״שילוב יפה עם הטרנינג״.

״מה את אומרת״ החזירה ״אני דורשת שתנעלי אותם יותר״

״נראה״ החזרתי ״אתם מוכנים?״ שאלתי את ליאם ואורי.

״כן, זזנו?״ שאל אורי

״יס״ עניתי ״ביי אמא״

נישקתי אותה על הלחי ויצאתי. אורי וליאם הביאו לה חיבוק קצר ואמרו לה ביי ויצאו גם הם.
-
״אל תתחצפי!״ צעקה לאחת התלמידות המורה למתמטיקה.

״וואי מה את רוצה סתמי תפה כבר״ נפלט לה. זה או שיש לה וואחד ביצים או שהיא עשתה את זה בטעות.

״עופי מהכיתה עכשיו!״ צרחה עליה.

טוב מסתכלים על הצד החיובי, אני כבר לא התלמידה השנואה עליה.

״תואר התלמידה השנואה עובר למעיין״ לחשתי לליאם.

״אמאלה נודץ״ צחק.
-
״אני גמורה מעייפות״ אמרתי באוטו לליאם.

היום אני ולירון לא חזרנו ביחד כי הוא היה גמור מעייפות. הוא אמר לי שהוא היה באיזה הופעה או משהו.

״את באה קידוש. כן?״ שאל אותי.

״כן״

״סגור״ מילמל ״אל תביאי כלום״.

״הגזמת״ חייכתי ״אני אביא עוגה פרווה לאחרי״.

״טוב״ החזיר ״מה איתך ועם לירון״.

״רגיל״ עניתי.

״אין התקדמות? משהו?״ שאל מופתע.

״לא בהרבה״ אמרתי ״אל תשכח שאנחנו לא מכירים הרבה זמן״.

״חיים שלי״ הסתכל עליי ״הבחור דלוק עלייך. רואים את זה״ החזיר מבט לכביש ״מה את לא מבינה?״

״די ליאם אני לא יודעת״
-
אחרי שיצאתי מהמקלחת לבשתי אוברול שחור ארוך צמוד מבד של טייץ ומעל לבשתי ג׳קט ג׳ינס.

נעלתי עם זה את הסנדלים של שאנל. וואו אני באמת חושבת שהן יפות.

השארתי את השיער שלי פזור והסתכלתי במראה.

״בובית לקחת אותך?״ שאלה אמא שלי.

״כן״ עניתי.

״את הכי יפה כשאת מקשיבה לי״ אמרה ״הנעליים פצץ״.

״נכון?״ חייכתי ״אני מודה לך שקנית לי אותן הן מהממות״.

״תודה לאל שהבנת את זה״ חייכה ״יאללה בואי אני אקפיץ אותך. הוא יחיר אותך?״

״או שהוא יקפיץ אותי או שאני אשאר לישון שם, אני אעדכן אותך״
-
דפקתי על הדלת מחזיקה ביד אחת עוגת שוקולד וביד השניה את הטלפון שלי.

אורי פתח לי את הדלת?

״מה אתה עושה פה יגנוב״ צחקתי וחיבקתי אותו.

״כנסי כנסי יסתומה״ צחק ״סתם אני צוחק״ חייך ״איזה יפה את חיים שלי״.

הנחתי את העוגה על השולחן והסתכלתי עליו.

״אוריקיייי״ חייכתי וחיבקתי אותו שוב ״איפה ליאם?״.

״אני פה״ יצא מהחדר לבוש עם ג׳ינס וחולצה מכופתרת. אין אין על החברים החתיכים שלי בעולם הזה.

״איזה יפה את״ נישק לי את הראש.

״אני אוהבת אותכם״ אמרתי וחיבקתי אותו.
-
הקידוש עבר חלק היה ממש כיף וממש מצחיק גם עידכנתי את אמא שלי שאני נשארת לישון פה ויכול להיות שגם אורי נשאר פה.

ישבנו בחדר שלו עייפים, אני כמעט נרדמתי.

״וואי אני גמורה״ מילמלתי.

״גם אני״ אמר ליאם.

״תביא לי פיגמה״

״קחי חולצה מהארון ואם את רוצה מכנס שלא יהיה גדול עלייך בהרבה קחי מאח שלי״ אמר ״חכי אני אביא לך״

ליאם יצא מהחדר ונשארנו אני ואורי.

״אז מה נאיו״ אמר ״איך את״.

״טוב״ מילמלתי ״מה איתך״

״ברוך השם״.

אורי ערס לא קטן אבל אני מתה עליו וזה הדדי.

״קחי״ הביא לי ליאם מכנס של נייק ארוך מאח שלו, שקד.

״אני הולכת להחליף״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרתייייייי
אני אוהבת אותכם, תשמרו על עצמכם במיוחד בתקופה הזאת.
אם מישהו צריך לדבר - באהבה❤️

עד חצי מלכותWhere stories live. Discover now