• • • • •
הבוקר שאחרי ה-לילה:
"אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים על מה שקרה אבל יש כמה דברים ממש חשובים שכדאי שתדע..." אני ממלמל בחוסר ריכוז. אירועי אותו לילה שאני מספר עליו מכים בי, פלאשבקים שונים מתקופות שונות ומאותה סיטואציה בדיוק צצים משום מקום. הגוף שלה. הנשימות שלה. הדמעות שלה.
הכל.
בבת אחת.
"אני זוכר שלפני שהיא פשטה את הבגדים ממנה ממש ראיתי בעיניים שלה לשבריר שנייה איזשהו חשש. אני זוכר שחשבתי שאולי היא פוחדת מזה שאראה את הסימנים כי היא לא חשבה שידעתי. אבל באותו הזמן, משהו בצורה שהיא הסתכלה עליי גרם לי להבין שהיא יודעת שאני יודע. בקיצור, במבט לאחור, אני יודע להגיד שלא מזה היא פחדה." אני מספר מה שחרוט בזכורני. זאת הייתה חתיכת אבן דרך למערכת היחסים הלא מוגדת בנינו.
"אחר כך, אני זוכר שראיתי את הכחולים." נוזל הרוק שבפה שלי בקושי נבלע לי והגרון שלי מתייבש כתגובה לכך. אני מרגיש מבולבל - אני כועס בלי שום סיבה הגיונית. עומר מת. אני כועס על משהו שבן אדם שכבר לא פה עשה לה.
ואז, אני מתחיל להבין שאני מודאג.
פתאום אני מבין שגם עלמה נמצאת על רכבת ההרים הרגשית הזאת והיא חווה אותה פי שניים ממני. אני חייב למנוע ממנה את כל הירידות והעליות האלה, אסור לי לתת לה לעבור את זה.
"הם היו בעיקר ביריכיים ובגב שלה. אבל זה לא מה שהטריד אותי." אני ממלמל בקושי רב, הגרון שלי הפך ליבש. אני מכחכך בו מעט, מרים את מבטי לאלכס שנראה מוטרד ואז נדרך בבת אחת כשהמשפט הבא מתחיל לצאת לי מהפה.
"היה לה היקי באיזור החזה." מה שהיה מבחינתי פצצה הונח על השולחן, כבר לא הייתה שום דרך למנוע את זה. הוא נראה מבולבל. ולא מרוצה. אולי הוא גם קצת נגעל.
"אני זוכר שחשבתי לעצמי "פאק! הוא באמת אוהב אותה!" ובאותו הלילה לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה. פתאום הבנתי שהוא באמת אהב אותה. למעשה, הוא כל כך אוהב אותה שזאת הפכה לאובססיה שלו. האובססיה האישית שלו." הדברים שאני אומר פתאום מתיישבים לי בראש טוב יותר, מה שהבנתי חודשים לפני כן מתיישב יותר טוב עם המציאות. הכל מסתדר. נוצר איזשהו קליק.
"הוא היה מכור אליה. אתה מבין את זה? היא הייתה כל החיים שלו!" אני כמעט צועק. פתאום אני יכול לתת למה שהבנתי שמות, לספר את זה במילים למישהו שהוא לא רק המוח שלי. אני מבין מה אני חושב, מה קלטתי. האסימון נופל במילים, הוא כבר לא רק בראש שלי. אני מתחיל להרגיש איזשהו שחרור.
YOU ARE READING
הסיפור שמתחיל מסופו, תרתי משמע
Mystery / Thriller°°°° ז'אנר- מותחן, רומנטיקה צעירה מוצלחת וחייל בודד שמתגורר בביתה מוצאים את עצמם מואשמים ברצח מטלטל של צעיר מוכר אחר. כבר בהתחלה החוקרים מבחינים כי לא מדובר בשני רוצחים אכזרים אלא רק בשלושה צעירים שאיבדו את עצמם במציאות של משיכה (או התאהבות?) אסורה...
