חיות, הוא ראה המון חיות, בחלקן עדיין רוח חיים, חלקן מתות, חלקן פצועות אנושות וחלקן מנסות לברוח. הוא הביט סביבו, מנסה למצוא את האחד שפגע בהן, יודע שעוד יגרום לו לשלם ביוקר על מעשיו אך הוא לא מצא, מסתכל ימינה ושמאלה בכעס כשידיו נסגרות לאגרופים ושרירי רגליו נמתחים.
יללת חיה גרמה לו להפנות את ראשו דרומה, שם ראה בגדים שחורים עם כיתוב ורוד בעוד השמיים השחירו בפתאומיות. הוא ניסה לרוץ, להגיע אל האדם הזה שללא בושה לקח את עור החיה כדי ליצור עוד בגד, עוד תכשיט, עוד חיים נגזלים מתאוות האדם, האדם שלא ידע שובע.
"...לעצור את האנשים שפוגעים פיזית זה קל אבל אל תשכח שיש מישהו מלמעלה ששולח את אותם אנשים, אותו צריך לעצור וכמובן שלשם כך צריך הוכחות…"
גלואו שמע את הקול בראשו, האחד שהדריך אותו כיצד להסגיר ובקולו צריך לשמוע, הוא יצליח לתפוס אותם.
"...אתה לא יכול לדעת אם האדם הזה שדיברת עליו קשור לאותם אנשים אבל אם אתה באמת רוצה לעשות משהו אז תשיג את שמו של ה-"מעצב" ותלך עם המידע לתביעה, אתה יכול לפנות אפילו אליי…" הוא הבין, הוא זקוק לעוד הוכחה, מה שיש לא מספיק, עליו לקשר בין החולצות השחורות והכיתוב הורוד לאותו אדם שבלי בושה לבש על גופו חיות מתות.
גלואו פקח את עיניו לחשכה שכיסתה את השמיים, עיניו בחנו את השעון שבניידו אשר הראה רבע לשלוש לפנות בוקר וזה גרם לו לנשוך את שפתו בחוזקה, דיבורו של ריטו מתנגן בראשו, מזכיר לו את שלא שכח.
עיניו שוב סרקו את החושך שעה שגופו התענג על חום גופו של דיימון שחיבק אותו בחוזקה, כאם גלואו יברח אם ישחרר. חיוך עלה על פניו כשהריח את הריח הממכר, יודע שדיימון שומר עליו גם בחלום 'אבל מי ישמור עליהם?' שאל בראשו, מדמיין את החיות עליהם חלם.
באיטיות פרם את החיבוק ההדוק, מצטער בליבו לפני שהתרומם על רגליו, לא שוכח לנשוק בעדינות לשפתיו של דיימון בעודו מחליט, הוא ייצא להשיג הוכחה, הוא חייב את זה לחיות, הוא חייב את זה לבית החולים, הוא חייב את זה לדיימון אבל מעל הכל, הוא חייב את זה לעצמו.
צעד אחר צעד לחדר הארונות בליווי מטרה ברורה, בלי הוכחה הוא לא חוזר. מכנסיים שחורים, גופייה שחורה, כובע שחור ונעליים שחורות, הוא ינצל את החושך שבחוץ כדי להשיג הוכחה, הוא יטייל ביערות שעות כדי לצלם תמונה, הוא יעמוד מול סמית' או בשמו השני שכן הוא, איוול.
בצעדים שקטים עזב את החדר, יורד במדרגות ומשם פונה לכניסת הבית רק כדי לצאת בדממה אל החנייה שם רכבו חיכה רק לו. ללא היסוס נכנס פנימה, מתיישב וחוגר לפני שהכניס את המפתח למקומו ולאחר מכן מקיש את הקוד. הוא הולך לעשות את זה.
…
"לעזאזל… מפחיד פה," מלמל גלואו תוך אנחה כשהוא צועד בשקט בשבילים לא מוגדרים שהציב לעצמו. החושך איים לבלוע אותו בעוד כל שהאיר את דרכו היה פנס הטלפון שגם אותו חסם לעיתים, הרי מה הטעם אם יראו את אור הפנס?
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Romantikעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
