הדבר הראשון שגלואו עשה כאשר נכנס לבית החולים היה לחפש את הגבר הגבוה בעל העיניים הכחולות והכתם הירוק, אותו אחד שלטענתו של אנדי יספק לו תשובות. בעיניו חיפש את הנער החייכן שבדרך כלל מחכה לו בקרבת בניין ההנהלה אך משום מה הפעם הוא היה לגמרי לבדו.
"איפה כולם?" שאל את עצמו, מתחיל להתהלך בשביל המוכר שמוביל היישר אל בניין המרפאה, בוחן את הרחבות הסגורות שבתוכן החיות שהוגדרו כמסוכנות. רגליו הובילו אותו אל ההיפופוטמים, שם עמד וטרינר צעיר למראה כשהוא בודק את החיה הגדולה. "סלח לי!" קרא גלואו, מתקרב אל הגדר ללא חשש. הוטרינר הרים את עיניו וגלואו מצא את תשומת ליבו המופנת אליו כאישור להמשיך. "אני מחפש את דוקטור דיימון, אתה יודע איפה הוא?" שאל בקול על מנת שהבחור ישמע אותו.
"הוא במרפאה, תופר לקנגורו את הרגל," הסביר הוטרינר לפני שחזר אל ההיפופוטם שעמד להיכנס לבריכה הגדולה. גלואו חייך למשמע התשובה ולאחר מכן הסתובב על עקביו על מנת לחזור לשביל ושם הסכים לעצמו לרוץ עד לפתח המרפאה שבה לא ביקר רבות.
"איפה אנדי לעזאזל?" שאל את עצמו לפני שעבר את מפתן הדלת האוטומטית. הוא חיפש בעיניו היכן הוטרינר המהולל יכול להיות, עובר על פני חדרי ניתוח וחדרי בדיקות ריקים שגרמו לו לחשוב שאולי הגבר סיים לתפור את הקנגורו וכבר עבר לחיה אחרת או אפילו לאזור אחר. רעשים נשמעו מקצה המסדרון, גורמים לו להרים גבה בתהיה לפני שפסע אל מקור הרעש. "אבדה מספר אחת נמצאה?" שאל את עצמו ולאחר מכן הציץ אל תוך החדר. "כן!" קרא בשמחה לפני שכחכח בגרונו ונכנס פנימה, בוחן את הקנגורו הרדום ששכב על משטח הטיפולים.
"מה אתה עושה פה?" שאל דיימון בעודו מחזיק במחט כשלידיו כפפות סטריליות. "אנדי לא פה," המשיך את המשפט לפני שמשך את המחט פעם נוספת בעזרת מלקחיים. עיניו הכחולות הביטו לרגע בעיניים הזהובות שבחנו את שעשה לפני שסיים את מלאכת התפירה, מניח את המלקחיים בצד ולאחר מכן פושט את הכפפות.
"אני… אני לא חיפשתי את אנדי, זאת אומרת, חיפשתי את אנדי אבל גם אותך. יש שאלה שאני רוצה לשאול ואנדי אמר לי לפנות אליך כשלא הייתה לו תשובה לספק לי," הסביר גלואו שעה שצעד אחרי הגבר השרירי.
"מה אתה רוצה?" שאל הווטרינר באדישות שגרמה לגלואו כמעט לגלגל עיניים אך הוא רוצה את התשובה הזאת יותר מדי מכדי לגרום לגבר להתעצבן או להתחכם איתו. "אתה מתכוון לשאול? אני צריך ללכת להמשיך לעבוד."
"זה בנוגע לשבוע האחרון," פתח גלואו כשהוא סורק את החדר בעל הכלים הרפואיים. מזווית עיניו יכול היה להבחין בדיימון נשען על מתחם העבודה שבתוכו מוטמע כיור. "זה הגיוני שכל-כך הרבה חיות נפצעו באותה צורה? אני לא מצליח לקשר את המקרים לסיטואציות בהן זה יכול להיגרם. איך אסביר את זה…" עיניו הבהירות הושפלו לרגע אל הרצפה. "חיות שלא קשורות כלל אחת לשנייה, לדוגמה דולפין ושועל… לדולפין היה חסר עור ולשועלים פרווה. אני לא יודע איך להסביר את זה, זה פשוט מסריח מדי."
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Roman d'amourעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
