כמעט שלושה שבועות חלפו מהר כרוח בעוד שמו של גלואו מתנוסס בראש הרשתות החברתיות, בקושי משאיר לו את השקט המועט לו יחל. המון מן הימים בילה בביתו של דיימון כאשר הרעש לא נרגע ואל ביתו הגיעו לא פעם מעריצים וכתבים, מסבירים ללא מילים שעד שלא יתקבלו התשובות, את האף לא יוציאו מחייו.
"אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?" שאל מתיו שעמד מול בנו יחד עם דיימון והלנה. דיימון נאנח, שונא את המצב הקיים, מצב שאין לבן זוגו פרטיות כלל, מצב כזה שעוקבים אחריו כדי לראות מה הצעד הבא. הוא שנא לראות כמה התסמונת פקדה את היום יום כאשר גלואו התחבא מפני אלה שרק רצו לתעד. שוב נזכר כמה שנא את התעשייה.
"כן, הגיע הזמן לשים סוף להכל, נמאס לי," אמר גלואו ובקולו ניתן לשמוע מעט תחינה. עיניו הזהובות הביטו בדיימון, יודע שאחרי שהכל יחלוף, סוף סוף יכול יהיה לנהל חיים נורמליים עם בן זוגו.
אתמול בערב קיבל כמה מיילים מהשופטים שמאשרים לו שיפתחו בהליך משפטי נגד סמית' ורק לאחר שקרא ו-וידע את הדברים, החליט לעשות את הצעד ממנו חשש כל השנים, צעד שיפתור הכל ויגרום לו להתחיל לחיות, צעד שהוא הרעיון של דיימון.
הוא צעד אל המראה, בוחן את בגדיו המתוקתקים מכף רגל ועד ראש, יודע שהגיע הזמן לסגור עוד סיפור בחייו ולאחר מכן יעבור לסיפור חדש, סיפור שיכתוב בעצמו יחד עם אהוב ליבו.
מתיו הביט בו מבעד למראה ולאחר מכן יצא מדלת הכניסה, צועד על שביל הגישה בראש מורם וחזה מנופח, אחד כזה שיראה לכולם שעם משפחת תומפסון לא מתעסקים. "כתב אחד וצלם יכנסו ויראיינו את גלואו," הודיע כשהוא מביט בכתב צעיר וביישן שנראה כאם עמד לוותר לעומת אלה שהסתערו. "אתה!" הצביע על הצעיר שהרים אליו מבט בחרדה. "תיכנס," הוריד מתיו את קולו כשראה כמה האחר מפוחד.
הכתב וצלמו צעדו יחד עם מתיו לפני שהשער נסגר מאחוריהם, מותיר את האחרים רחוק מהם. "ל-למה בחרת דווקא בי?" שאל הכתב בעוד סומק קישט את לחייו. מחברת ועט נמצאים בידו שעה שאצבעותיו סוגרות עליהם בחוזקה.
"כי אתה היחיד שלא זינק על ההצעה. גלואו יאהב אותך, הוא לא אוהב לדבר עם כאלה ששואלים שאלות חודרות, ואתה ביישן, אתה לא תשאל שאלות חודרות בדיוק כמו שלא היית רוצה שישאלו אותך," הסביר מתיו לפני שסימן להם להיכנס.
גלואו כבר חיכה ישוב כשמאחוריו מתנוססת ספרייה גדולה ומנורת לילה. "ג-גלואו, תענוג לפגוש אותך!" אמר הצעיר כששוב סומק קישט את פניו, או שהוא מעולם לא ירד? "אני הנרי, כתב מתחיל ב-"לוקו ניוז", תודה שהסכמת לראיון. אני מבטיח לא לשאול שאלות מעיקות ואם יש משהו שלא נראה לך, בבקשה תיידע אותי."
דיימון מצידו בחן כיצד גלואו מחייך בפעם הראשונה היום וזה גרם לו לחייך גם כן, נראה שהכתב הצליח להתחבב על גלואו. "אני שמח לשמוע, בוא נתחיל," אישר גלואו וסימן להנרי להתיישב בעוד הצלם העמיד את באלתור את המצלמה כשהוא עדיין לא מאמין שהם אלה שנבחרו.
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Romanceעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
