כמו מידי בוקר, המים שטפו את שאריות הלילה בעוד המחשבות רצות. הוא חשב על השיחה עם רפאל אתמול לאחר שיצא מבית החולים. בשיחה סיפר על מה שקיליאן אמר והסוכן כמובן שלא היה מרוצה, מבקש ממנו לא לתת להם להחליט על חייו ודורש שיעזוב. גלואו לא הסכים, הוא פגע, הוא צריך לשלם. לא היה לו אכפת עם ירוויח פחות בשנה הקרובה, החיסכון שלו נבנה יפה במהלך השנים אך האכזבה היא מה שהפריעה לו. הוא לא רצה לאכזב אף אחד. לבסוף השיחה נחתמה בכך שיקבעו לו צילומים בשעות שלא על עבודת השירות לפני שקולות הניתוק נשמעו.
עיניו הזהובות נפקחו לאחר אותה מחשבה, מרגיש שהמים מכניסים גם אותה אל חור הניקוז. הוא תפס במגבת, הפעם לא ממהר לשום מקום לפני שהלך אל חדר הארונות, לובש את הבגדים שהכין אתמול בערב שכללו מכנסי ג'ינס כחולים כהים מגזרת הסקיני וחולצה סגולה עם אותו סמל ממותג.
לאחר שסיים את ההתארגנות והביט במראה שדבר לא חסר, יצא גלואו רק כדי לקחת את התיק שהכין שבו יהיו אוכל ושתייה כי לא ידע אם המקום יתן לו. את הטלפון הרים מהמיטה ולאחר מכן חזר למפתחות של הרכב, לוקח גם אותם ועוזב את החדר.
כמו אתמול, ארוחת בוקר הייתה מונחת על האי שבמטבח יחד עם כריך עטוף ובקבוק מים והפעם שחור השיער התיישב על כיסא הבר. אורז, חביתה וכמה ירקות נחו מולו יחד עם חלב קוקוס, שוב מגחך לארוחה.
מי שאירח לו חברה היה שאדו שהתיישב לידו או יותר נכון ליד קערות האוכל והמים שלו, אוכל יחד עם בעליו את ארוחת הבוקר. "נלך לשחק היום בפארק?" שאל גלואו את כלב הלברדור שהרים אליו עיניים.
הוא הכניס לפה את הביס, מהר מאוד מרוקן את הצלחת לפני שהתרומם מכסאו, צועד אל הכיור ושם שוטף את הצלחת במהירות ולאחר מכן מנגב את ידיו במגבת התלויה על הקיר.
"אני צריך ללכת שאדו, תשמור על הבית?" שאל את כלבו תוך שהתכופף אליו על מנת לנשק את פרוותו השחורה. מצחקק קלות כשכלבו החזיר לו ליקוק. לבסוף התרומם על רגליו, מכניס את הבקבוק והכריך לתיק לפני שהתקדם אל דלת הבית, עוזב את המקום המוגן שלו ויוצא אל עולם מוגן קצת פחות.
...
אותו שער שלא הספיק לשכוח נפתח לרווחה כאשר הציג את אישור הכניסה לפני שנכנס אל המקום המיוחד שבו הכל היה שונה ממה שהכיר. שוב התקדם עד לפנייה הראשונה משמאל, הפעם מוצא חנייה מהר יותר.
הוא יצא מהרכב, לוקח את תיקו וניידו ומתחיל לצעוד לעבר שביל האספלט שמשני צדיו גדרות וצמחים. "הפעם הקדמת בארבע דקות, אנחנו עוד נעבוד על הדיוק שלך." צץ קיליאן מאחוריו, צועד יחד איתו אל השטחים המגודרים. "אתה מוכן ליום הראשון שלך?" גלואו הנהן בחיוך, מביט בוטרינרית שעשתה פרצופים לפנתר. "למה אתה מסתובב עם תיק?" שאל לפתע קיליאן כשהבחין בתיק השחור.
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Romansעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
