"פעם ראשונה שאני טס בלי ההורים שלי או רפאל," אמר גלואו כשהביט ברקע הירוק שנגלה מול עיניו. הוא בחן את ההרים והעמקים של ברזיל בעוד דיימון נהג ולידו ישב קיליאן שהיה במחשב הנייד שנח על רגליו לעומת אנדי שבדיוק כמו גלואו - הביט מהחלון.
"אתה תאהב את ברזיל, היא ממש יפה. אנחנו בטח נשהה במלון בטבע או משהו, תמיד שולחים אותנו למלונות כאלה," הסביר אנדי לגלואו בהתלהבות. עיניו נדדו אל הנשרים שעפו מעליהם ובסוסים הדוהרים בחופשיות. "אבא, הבטחת לי שכשנהיה בברזיל אתה תיקח אותי לבנג'י שעשית פה."
"אם אתה רוצה, אפשר רק היום, מחר יש לנו את הכנס ומחרתיים אנחנו חוזרים אז תנצל את זה שהגענו מוקדם והשעה עוד לא שמונה בבוקר." דיימון הביט באפליקציית הניווט לפני שפנה ימינה בשביל המוביל לצידו של היער.
"אז נלך! אני רוצה לעשות בנג'י!" קבע לפני שהביט בגלואו שנראה חרד. "אל תדאג גלואו, זה לא מפחיד, אתה קשור." זה ממש לא עזר לחרדה של גלואו. "קיליאן, נכון אתה תקפוץ איתי?"
"בטח, בלאו הכי אני אצטרך לקפוץ. יהיה יותר כיף עם נקפוץ יחד," הסכים בחיוך שעה ששלח את ידו אחורה כדי לאחוז באנדי שהסמיק לאור הפעולה. "אתה קופץ גם, נכון דיימון?" שאל תוך שליטף את ידו הקטנה של אנדי.
"כמובן, ככה יורדים למפל שיש שם..." הזכיר דיימון אך אז נזכר שאת הטיול לברזיל עשה לבדו. "בכל מקרה, זה לא אמור להיות רחוק מכאן. זה בעמק ליד סאו פאולו," הסביר לבסוף. "נתמקם במלון ונלך לשם."
"יש! גלואו, אנחנו הולכים לעשות בנג'י!" קרא אנדי בשמחה אך גלואו לא שמח מזה כלל, הוא לא רצה לקפוץ כשרק חבל קושר אותו. "יהיה כיף, אנחנו נהנה." גלואו בלע את רוקו בכבדות לפני שנשך את שפתו.
"אה..." מלמל, מנסה להסביר שהוא לא בנוי לקפוץ אך ידע שאנדי לא יניח לו עד שיסכים לכן העדיף להסכים ולאחר מכן, כשיגיעו, יספר את האמת. "ב-בטח..."
"הגענו," אמר דיימון כאשר עצר מול מבנה כשמסביבו הכל היה ירוק. כולם יצאו מהרכב החונה בחנייה המיועדת לאורחים ודיימון היה זה שהוציא את המזוודות מתא המטען הגדול.
הם נכנסו לתוך המבנה המפואר כשדיימון וקיליאן מלפנים, פונים ישירות ללובי בו ישבו שתי פקידות מול מסכי מחשב בעוד גלואו ואנדי הביטו על הנוף שהורכב מאגם גדול והרבה מאוד עצים וצוק לא כל-כך גבוה.
"שלום לכם, איך אפשר לעזור?" שאלה הפקידה בחיוך בעודה מסמנת לשניים לשבת. "יש לכם הזמנה או שתרצו לבצע?" המשיכה בשאלות הרגילות כשעיניה נעוצות בקיליאן שישב ודיימון שהמשיך לעמוד ולהישען על החוצץ המפריד בין שתי הפקידות.
"יש לנו הזמנה לשני חדרים מטעם ארגון זכויות החיות," אמר קיליאן בטון מונוטוני שרמז על חוסר התעניינות בה לפני שהביט באנדי שהסביר לגלואו משהו כשהוא מצביע על החלון.
YOU ARE READING
The glowing dream of the demon
Romanceעל פני כדור הארץ קיימים מאות אלפי אם לא מיליוני זנים של חיות, חיות שאנו מכירים וחיות שאנו משערים שקיימות. לכל חיה נפש והיא יכולה להרגיש כאב גם אם בני האדם יגידו אחרת. כאשר אנשים הבינו זאת הם החליטו להקים גם למחוסרי היכולת לדבר בית חולים, ובבית החולי...
