נ.מ כללית
״איפה הן?״ ג׳ואנה שאלה כשלואי פתח את דלת הבית.
דס, ג׳מה, ג׳ואנה, לוטי, נייל והתאומות נכנסו, ״שלום גם לך אמא, גם אני התגעגעתי״ לואי אמר.
״הו מותק אתה יודע שהתגעגעתי אליך אבל אני עדיין לא ראיתי את הבנות, אני מתרגשת״ ג׳ואנה אמרה, מניחה את ידה על לחיו של לואי.
עברו כבר שלושה מאז שקטלין ורייזל בואו והיום סוף סוף יש זמן פנוי לכולם והם יכולים לעשות יום משפחה. דס וג׳ואנה כל כך התרגשו סוף סוף לפגוש את הנכדות החדשות שלהם.
״הן למעלה, אני אלך לקרוא להן״ הארי אמר, מסתובב לכיוון המדרגות.
״הארי״ דס קרא.
הארי נעצר במקומו, מסתובב לאביו, רואה אותו מתקדם לכיווני. ״מה שלומך אבא?״ שאל.
״אני בסדר גמור״ דס ענה, מביט בבנו בחיוך גאה. הוא כל כך גאה בו על הצעד שעשה.
הארי הנהן בראשו, מבולבל, ״אוקיי״
דס הניד בראשו עם חיוך רחב, ״אני גאה בך״ אמר, משך את בנו בין ידיו לחיבוק עוטף.
הארי הופתע, הוא לא רגיל שאביו פשוט מחבק אותו סתם ככה. הוא ידע שזה כנראה בגלל הבנות.
הארי כיווץ את גבותיו, ״אבא הכל בסדר?״ שאל.
״כן כן, אני רק.. גאה בכם על הצעד הזה שעשיתם. אימצתם שתי בנות, זה דורש אומץ. אני גאה בך בן״ אמר, טופח על כתפו של הארי.
״אוקיי, תודה אבא״ הארי אמר בחיוך, עדיין מבולבל, אבל שמח.
״אני אלך לקרוא להן עכשיו״ הארי אמר.
״כן כן כמובן, לך״ דס השיב, מסתובב לכיוונם של ג׳ואנה ולואי.
הארי עלה במדרגות הבית, מתקדם לחדרה של רייזל. נעמד מול דלתה ודופק על הדלת עד שהדלת נפתחה.
״מה?״ רייזל שאלה.
״רדי למטה, יש אורחים״ הארי אמר.
היחסים בינהם בסדר. הם לא זוהרים, אבל הארי אסיר תודה על מה שיש. הוא אוהב את רייזל, כמובן. היא הבת שלו עכשיו והוא לוקח עליה אחריות והוא ישמור עליה כי זה מה שאבא עושה.
רייזל גלגלה את עיניה, ״אני חייבת?״
״כן. אלו המשפחה שלי ושל לואי. בעצם עכשיו היא גם שלך. הם רוצים להכיר אותך, תהיי נחמדה״ אמר, לא מחכה לתשובה ועובר לדלת הסמוכה.
הארי דפק פעמיים על הדלת לפני שפתח אותה, מציץ פנימה. קטלין ישבה על מיטתה ושיחקה באחת הברביות שלואי דאג לקנות לה. בעצם הוא קנה את כל המדף ברביות כדי שלא יחסר לה.
