נ.מ לואי
"אני כל כך סיימתי איתך ׳מר הורן׳" שמעתי את קולה של לוטי מחוץ לדלת הבית של נייל.
השעה היא שמונה וחצי בערב ונייל התקשר אלינו בטענה שאנחנו צריכים לבוא בדחיפות כי לוטי התחרפנה. לא יכולנו להשאיר את רייזל וקטלין בבית לבדן אז לקחנו אותן איתנו, בכל זאת אלו רק נייל ולוטי, כמה גרוע זה כבר יכול להיות.
הארי הסתכל עליי בחשש, הנהנתי בראשי כדי שיקיש בדלת וכך הוא עשה. לאחר כמה שניות דלת הבית נפתחה, חושפת טת נייל שבכנות היה נראה לרגע שהוא הולך לברוח החוצה אך במקום זאת הוא פינה לנו את הכניסה.
״כמה חמור המצב?״ הארי שאל ונכנס לבית. אחריו נכנסו גם קטלין ורייזל ואני אחריהן.
״חמור מאוד״ נייל השיב, סוגר את דלת הבית.
התקדמתי לכיוון הסלון, שם לוטי הולכת מצד לצד. ״היי, לוט״ בירכתי.
היא הרימה את מבטה לכיווני, ״היי״ החזירה.
״מה קרה? מה נייל כבר עשה?״ הארי שאל הייאוש, מתיישב בספה.
״למה אתה ישר חושב שאני עשיתי משהו לא בסדר!?״ נייל שאל בקול נבגד.
״הו, אני אספר לך מה הוא עשה!״ לוטי אמרה, מתיישבת בכורסא, נראת עצבנית ביותר.
התקדמתי לכיוון הספה שהארי ישב בה והתיישבתי גם כן, רייזל ישבה בנינו וקטלין ישבה על ברכו של הארי.
״את לא הבנת את זה נכון! אני לא התכוונתי-״ נייל התחיל אבל לוטי קטעה אותו במהרה.
״אל! נייל. תן להם לשפוט״ אמרה, פונה לכיוונינו ועכשיו התחלתי לשקול את האופציה של להכניס את רייזל וקטלין לאחד החדרים כי אני לא בטוח מה שאני הולך לשמוע פה.
״נייל הזמין את מלי לשבת איתנו בשולחן בזמן שהיינו בדייט!״ סיפרה ושלחה לנייל מבט רוצח.
״אתה מה?!״ שאלתי, פוער את עיניי.
״זה לא היה ככה!״ נייל מיהר להתגונן ״היא דיברה איתנו-״
״איתך״ לוטי תיקנה.
״אוקיי, איתי. והיא דיברה ורק רציתי להיות נחמד אז שאלתי אותה אם היא רוצה לשבת איתנו בשולחן, זה הכל״ נייל סיפר.
״והיא ישבה איתכם?״ רייזל שאלה.
״כן! היא ישבה איתנו עד סוף הדייט! אם אפשר לקרוא לזה דייט בכלל אם נתחשב בעובדה שהיינו שלושה אנשים בפאקינג מסעדה של ארוחות רומנטיות!״ לוטי צעקה את החלק האחרון לכיוונו של נייל וראיתי את הארי מיד מכסה את אוזניה של קטלין עם כפות ידיו.
״מה היא עשתה שם בכלל?״ שאלתי.
״היא עבדה במסעדה ובדיוק סיימה משמרת, לא חשבתי שהיא באמת תשב איתנו בשולחן. מי רוצה להישאר במקום העבודה שלו גם אחרי שעות העבודה?״ נייל הסביר.
