נ.מ כללית
הארי הרגיש את ליבו עוצר כששמע את קולו הרועד של לואי, ואז את קולו הכועס של רוי. הוא הרגיש את הסיוט הגדול ביותר שלו מתגשם. הדבר שהכי פחד ממנו קורה.
השיחה התנתקה והארי צרח לטלפון אך לא היה מענה. הוא יצא מהמטבח במהרה, מתקשר לנייל במהירות. חייב למצוא את לואי לפני שהמצב יהיה מאוחר מדי.
הוא לא הצליח להציל את אמא שלו, והוא לא מתכוון שיקרה ללואי אותו הדבר. הוא יעצור מרוי לפגוע בלואי גם אם זה הדבר האחרון שיעשה.
כשהארי יצא אל הסלון בסערה, רייזל וקטלין הביטו בו בבהלה. הארי הלך מצד לצד, נעליו עשו רעש על רצפת החרסינה. הוא נשבע לעצמו בלב שאם קרה ללואי משהו הוא ימצא את רוי והוא יתן לו עונש איטי וכואב, הוא יסבול עד נשימתו האחרונה. אף אחד לא יפגע בלואי שלו והוא יגן עליו בחיו אם צריך.
״כדאי שזה יהיה חשוב״ הארי שמע את קולו של נייל מהקו השני כשסוף סוף ענה לטלפון.
״תתקשר לאלינור, תגיד לה למצוא את המיקום של לואי!״ הארי ירה.
״וואו, אחי, מה קרה?״ נייל שאל בדאגה.
״נייל, פשוט תעשה את זה, ותגיע לפה הכי מהר שתוכל!״ הארי אמר.
״כמה דקות אצלך״ נייל אמר, שומע על קולו של הארי שמשהו קרה. הוא יעזור להארי בכל מצב ובכל בעיה, והוא ידע שזה הדדי.
״אבא, מה קרה?״ קטלין שאלה את הארי שהלך מצד לצד, לא יכול לשבת בשקט. הוא מעולם לא היה כל כך לחוץ. ליבו כאב רק מכל המחשבות על מה קורה עכשיו.
״לא קרה שום דבר, קטי, הכל בסדר״ הארי שיקר וזה היה ברור. זה היה ברור לרייזל שהארי משקר וקטלין רק הנהנה בראשה, לא משוכנעת שזאת כל האמת אבל היא הניחה לזה.
הארי הלך למטבח, נשען עם מרפקיו על האי, תופס את ראשו בין ידיו. חושב על כמה שלא היה צריך לתת ללואי ללכת. הוא היה צריך להתעקש ולא לאפשר לו להפגש עם רוי.
רייזל נכנסה למטבח, ״אוקיי, אז מה באמת קרה?״ שאלה, שמה את ידיה על מותניה.
הארי הרים את ראשו, שום דבר לא קרה. הכל בסדר.״ הארי ניסה להיות משכנע אך לא הצליח. הוא שקרן מצויין. הוא יודע להסתיר דברים בצורה יוצאת דופן, אך כשמדובר בלואי הוא לא יכול להפעיל את ראשו כמו שצריך כרגע.
״אני יודעת שאתה משקר, פשוט תגיד. קרה משהו ללואי?״ רייזל שאלה והדאגה בקולה הייתה ניכרת.
הארי הרגיש את המילים צובטות את ליבו. הוא היה חייב להשפיל את מבטו, ״אני לא יודע״ קולו היה חלש.
״מה זאת אומרת אתה לא יודע?!״ רייזל שאלה. היא הרגישה דאגה כשפתאום חשבה על האפשרות שקרה משהו ללואי.
