נ.מ לואי
״התקשרת אליה?״ הארי שאל כשעצר את הרכב בחניית בית הספר.
״כמובן שהתקשרתי, היא פשוט לא עונה״ אמרתי, מחייג שוב לרייזל.
״אבא יש לי פיפי״ קטלין אמרה.
״אני יודע קטי, רייזל תבוא ונלך הביתה בסדר?״ הארי אמר.
״היא לא עונה״ אמרתי ביאוש כשהגעתי שוב למענה הקולי.
״יש לי פיפי!״ קטלין צעקה והחלה לבעוט באחורי מושבו של הארי.
״אלוהים, הארי אוליי תיקח את קטלין לשירותים, אני אלך לחפש את רייזל?״ הצעתי. הארי הנהן בראשו, מדומם מנוע.
הארי יצא מהרכב וכך גם אני. הוא הוציא את קטלין מהרכב, ומתקדם לצידי, מחזיק בידה.
״למה היא לא עונה? אני צריך להתחיל לדאוג?״ חשבתי בקול.
״לוּ בטח סתם נגמרה לה הסוללה״ הארי הרגיע.
״אבל היא יודעת שאנחנו באים לאסוף אותה, כמו בכל יום״ אמרתי, נכנס לחצר בית הספר.
כמה מבטים נורו אלינו כשנכנסנו. הייתה חבורת בנות שהביטה בהארי וצחקקה בביישנות. תמיד אותו הדבר.. זה פשוט לא ישתנה. הוא מחזיק בידה של הבת שלו, הן לא שמות לב לזה?
״השירותים במשך המסדרון מצד ימין״ כיוונתי את הארי שהנהן בראשו. קטלין התקדמה במהירות לשירותים, סוחבת את הארי אחריה.
איפה הילדה הזאת? לעזאזל..
נכנסתי למשרד המזכירות, ״רוז, היי״ אמרתי בחיוך. רוז הרימה את מבטה מהדפים שהיו על שולחנה, מחייכת כשזהתה אותי.
״לואי, נחמד לראות אותך פה שוב, מה מביא אותך אלינו?״ שאלה.
״אממ אני מחפש את רייזל, את יכולה להגיד לי באיזה כיתה היה השיעור האחרון שלה?״ ביקשתי.
״בטח״ רוז הנהנה בראשה, מקלידה משהו במחשב. ״חדר שלוש מאות ושש״ אמרה.
הנהנתי בראשי, ״תודה רבה רוז, נתראה״ יצאתי מהמזכירות, מתקדם לכיוון המדרגות.
כדאי מאוד שיהיה לה תירוץ מספק.
״לואי״ שמעתי את קולו של הארי קורא. מיד הסתובבתי בחדות.
״מה קרה הארי?״ שאלתי מתקדם אליו. פניו הראו מבוכה. הארי אף פעם לא מובך, מה קרה?
״רייזל היא.. בשירותים.״ אמר.
כיווצתי את גבותיי, ״אוקיי?״ עניתי בשאלה.
״היא אמרה שהיא נתקעה בלי.. אתה יודע. היא באמצע הכמה ימים האלה בחודש״ אמר, מובך לגמרי.
״היא במחזור?״ שאלתי בפשטות.
פניו של הארי היו אדמדמות מהמבוכה ולא יכולתי לעצור את צחוקי מהמבוכה שלו.
