נ.מ לואי
״פשוט תבחרו כבר משהו לראות״ אמרתי מותש, חוזר מהמטבח עם שלושה קערות פופקורן.
הגשתי אחת לנייל ולוטי שישבו בספה הזוגית. את השניה הגשתי לרייזל וקטלין שישבו על הספה הגדולה של היחיד והתיישבתי על יד הארי בספה של השלוש עם הקערה השלישית.
״יש סרט אימה חדש, אולי נשים אותו?״ נייל הציע.
אני, לוטי, הארי ורייזל ירינו אליו מבט נוקב, ״לא נייל, קטלין פה. תפעיל סרט נחמד. לא מתחשק לי לשבת ליד מיטתה כל הלילה כי היא מפחדת ממפלצת שתאכל אותה״ אמרתי.
נייל גלגל את עיניו, ״אני לא רואה שוב סרט עם חדי קרן ונסיכות״ אמר.
״פשוט שים משהו בלי רצח ומפלצות. שים סרט קומדיה לא גס״ הצעתי.
צלצול טלפון נשמע ורטט בכיס שלי. שלפתי את טלפוני מהכיס של מכנס הטרנינג, על הצג היה כתוב ׳אמא׳
״אמא מתקשרת״ אמרתי בגבות כווצות.
לוטי נדרכה ״אז תענה״ אמרה. הנהנתי בראשי ולחצתי על ׳קבל׳
״היי אמא״ עניתי לטלפון.
שמעתי את אמי מהצד השני נושפת נשיפה רועדת ומיד ידעתי שזה לא הולך להיות טוב. מבטי הפך מודאג.
״היי מותק, לוטי אצלך?״ אמי שאלה וקולה רעד למרות שנשמע שניסתה להסתיר את הרעד ללא הצלחה.
״כן היא אצלי. הכל בסדר?״ שאלתי.
״כן כן הכל בסדר אל תדאג. אני צריכה שתבואו לפה״ אמרה בקול רך ורועד. הקול הזה שמבשר בשורה רעה.
״מה קרה? פיבי ודייזי?״ שאלתי בדאגה. לוטי מיד נדרכה במקומה, מביטה בדאגה.
״לא לא, זה לא הן, הן בסדר גמור.״ הרגיעה.
״ואת?״ שאלתי.
״אני...״ עצרה לרגע לפני שהמשיכה, ״אני צריכה שתגיעו לכאן״
״אוקיי, נגיע הכי מהר שנוכל. את בטוחה שהכל בסדר?״ ווידאתי.
״הכל בסדר, פשוט תגיעו״
״אוקיי, נצא עכשיו״ אמרתי, מנתק מיד לאחר מכן.
״משהו לא בסדר״ אמרתי, מעביר את עיניי בין הארי, נייל ולוטי.
״מה קרה?״ לוטי שאלה, לחץ ניכר בקולה.
״אני לא יודע, היא ביקשה שנבוא״ אמרתי, קם מהספה במהירות, לוטי קמה גם כן.
״חכו נבוא איתכם״ נייל אמר, קם גם הוא. ראיתי איך סידר את האקדח בחגורתו. מיד לאחר מכן גם הארי תוך כדי הנהון. לא ידעתי מה לא בסדר, אבל ידעתי שאם קרה משהו סביר להניח שנצטרך אותם שם. הכל יכול להיות בחיים שלנו.
