Larry's Antomy | האנטומיה של לארי

פרק 3

נקודת מבט הארי:

אני מרגיש תזוזות במיטתי, פקחתי את עיניי בלית ברירה. אני לא טיפוס של בוקר בכלל. אני מסובב את ראשי לצד השני של המיטה ומבחין בגבר עירום ישן לצידי במיטה שלי, זה הגבר שמצאתי הלילה בבר. כמה אופייני לי.

אני שונא להביא סטוצים אליי הביתה. כשאני יוצא למועדונים וברים בדרך כלל זה או שאני שוכב איתם בשירותים של הבר או בביתם אבל בשום פנים ואופן בביתי. זה קורה רק כשאני מגזים בשתייה שלי וכנראה שאתמול די הגזמתי.

אני מתחיל כרגיל להעיף את הבחור עם השיער השחור שנראה שמאוד נוח לו במיטתי.
כרגיל, הוא עוד סטוץ חסר משמעות אין כאן משחק רגשות, זה רק סטוץ קטן במערכת. הם יודעים כשנגמר החושך, זה הזמן ללכת.

אבל איכשהו הראש שלי טרוד במחשבות על סטוץ אחד... הסטוץ עם המתמחה החוצפן שיודע לשגע את המערכות בגופי. אני ממשיך להגיד לעצמי שהוא היה רק סטוץ של סטלה, אבל אני מרגיש אחרת. אני לא יכול עם העיניים שלו. אני מסתכל עליו וכאילו לא בא לי להפסיק. בלילה אחד הבנתי שהוא בחור אטרקטיבי, כזה ששוברים את הראש כדי למצוא דרך, להשיג אותו...

לואי אתמול דחה אותי. זו כבר הפעם השלישית.
אני לא מאמין שהוא דווקא הוא, מכולם דווקא הוא דחה אותי... איך הוא יכול להרשות לעצמו בכלל?
הוא מוציא אותי מדעתי!
אז כרגיל הלכתי אתמול אחרי העבודה להשתכר בבר ולמצוא לי מישהו שיסיח את דעתי.
דרך אגב ההפסד כולו שלו, אני מתערב שלא דפקו את החור ההדוק שלו די הרבה זמן, חוץ ממני כמובן.

לאחר שהעפתי את הסטוץ שלי התחלתי להתארגן לעבודה. התחלתי לעשות את השגרה הרגילה והבסיסית שלי- מקלחת קרה על הבוקר, סידור התלתלים, מכופתרת שחורה ומכנס שחור מחוייט. אני לא אוהב להשקיע כלכך כי ממלא אני מחליף למדים כחולים. ריססתי בושם של שנאל, והכנתי לעצמי קפה שחור. לקחתי את המפתחות של הרכב שלי, יצאתי מביתי ונעלתי את הדלת. נכנסתי לרכב שלי והתחלתי את הנסיעה שלי לבית חולים סייאטל.

כל זמן הנסיעה אני לא מפסיק לחשוב עליו, אני טרוד במחשבות. המתמחה החצוף הזה לא יוצא מראשי וזה מטורף כי בחיים לא קרה שחשבתי כלכך הרבה על סטוץ חסר משמעות.

לא מספיק שאני חושב עליו אני גם בדיוק רואה אותו יורד מהאופניים שלו יחד עם ג׳מה לכיוון בית החולים. 

מה יש בינהם? הם נפגשו אתמול בבר, אולי היא הסיבה שהוא דחה אותי אתמול. ג׳מה יכולה להיות מאוד מפתה כשהיא רוצה כשהיא הייתה נערה זה תמיד היה מצליח לה, אבל אני חושב שהבחור יותר בקטע של לקבל ולא לתת.

בחנתי את כולו כרגיל, זה נהיה כבר כמו הרגל.
הוא לבוש בקפוצ׳ון אדידס ירוק זית, סקיני ג׳ינס שחור ונעלי ואנס. מחמיא לו ככה בלי המדים, ובלי בגדים יותר.