Larry's Antomy | האנטומיה של לארי

פרק 27

נקודת מבט לואי:

השעה שלוש לפנות בוקר, התעוררתי כי אני לא מצליח להרדם. אני קם ממצב שכיבה לישיבה וסורק את המיטה, הארי לא נמצא בה. אני צריך לדאוג? הוא לא נמצא נוכח בחדר בשלוש לפנות בוקר.

אני מכין לי תה במטבחון הקטן בחדר תוך כדי שאני מריץ לעצמי מחשבות נוראיות שהוא הלך לבר ונמצא עכשיו מעולף בספסל רחוב.

לפתע הרחתי ריק מוכר, ריח שחונק את ריאותיי, ריח של סיגריה.

אני מתקדם לכיוון ניחוח הסיגריה שמגיעה מהמרפסת. אני רואה אותו יושב במרפסת, נרטב מהגשם שמכה על הגבו בחוזקה.
מרוכז מידי בטיפות שנופלות על המעקה הלבן ללא מנוחה, הוא לאט מרטיב גם את עיניו, ממזג אותן עם הגשם בטיפות משלו.

״הארי?״ קראתי בשאלה.

״לואי?״ הסתובב וקפץ בבהלה כששמע את קולי.

״מה קרה?״ שאלתי בבילבול תוך כדי אני מבחין שבקבוק אלכוהול חצי ריק מוחזק בידו,
״כמה שתית?״ שאלתי.

״אני מניאק״ ענה.

״מה?״ שאלתי, אני לא מבין מה עובר במוחו.

״אתה אהבת אותי, נתת לי את כל מה שהייתי דרוש לו כדי לדעת מה זאת אהבה. ועד שמצאתי אחד כזה שכל חלק בו מושלם, מתאים אחד לשני. מישהו שבאמת הצליח לאהוב את הפגמים שבי, הרסתי את זה כמו שרק אני יודע. אני מניאק.״ אמר ומתייסר מחרטות.

״הארי, בוא תיכנס ונדבר על הכל. אתה יושב פה שיכור ורטוב מהגשם״ אמרתי.

״אני חשבתי שאפשר לתקן אם אוהבים מספיק, אבל לפעמים אהבה לא מנצחת את הכל. לפעמים לא מספיק לתת לצד אחד לדאוג לך, לכסות אותך כשאתה חוזר מיום ארוך, לשאול, להתעניין.
בחודש האחרון אני הייתי חוזר שיכור כשהאלכוהול עדין זורם לי בגוף, מביא בחורים ובחורות בלי סוף למיטה והשארתי אותך לילות שלמים מחבק את הכרית ומזיל עליה דמעות, זה לא מגיע לך. ולא מגיע לך אותי״ אמר.

שתיקות שוררות בחלל. אני לוגם עוד שלוק אחרון מספל התה שאיבד מהחום שלו.

שנינו נמצאים באותה הסיטואציה, פגועים ושבורי לב. כל מה שאנחנו רוצים זה שהכל יחזור לקדמותו, להרגיש שוב פעם את אהבה אחד של השני.

ואז הוא זורק לי ״בוא ננסה״ .

״מה?״ שאלתי מופתע. מבין שהאלכוהול משפיע עליו חזק.

״כן, בוא ננסה אותנו, אני אפסיק עם השטויות.
אני צריך את האהבה שלך, אני צריך אותה כמו מנת אלכוהול שבועית. אני מפורק בלעדיך״ אמר.
כמובן שאני מסתייג מהרעיון. אחרי כל הדברים שהודה בהם, אך אין דבר שיצליח לעולם לתקן שוב דבר כי על בגידה לא סולחים. אני עדיין שותק, והוא בתנועה חדה רוכן לנשק אותי, אני מגיב מהר יותר.