פרק 8

832 56 177
                                    


נקודת מבט הארי:

לאחר הלילה המדהים שאני ולואי העברנו יחד בביתו, חזרתי חזרה הביתה כדי להתארגן ליום החדש. על הדרך הלכתי למאפייה לקנות כמה דברים מתוקים ללואי לבוקר.

אני ולואי העברנו קצת זמן איכות יחד, זה היה מדהים, בדיוק מה שציפיתי אני לא אשקר, רציתי קצת זמן איכות שלי ושלו וקיבלתי את זה.

אני לא רגיל לדברים כאלה ולהתנהגות השונה שלי שבדרך-כלל לא כזו.
לפעמים ההתנהגות שלי היא קרה ואני מרוחק,
אבל אתמול הרגשתי משהו שונה שאני לא רגיל אליו, הרגשתי שסוף סוף אני מתחיל להשתחרר ולהתנהג טבעי, לא קשוח עם שכבות הגנה כמו בעבודה, הוא נותן לי תחושה של ביטחון תחושה שיש מישהו שאכפת לו ממני.

***

לפני כמה דקות ספורות, פגשתי את לואי כשהוא היה בדרך לפתח בית החולים, הוא הבחין בי, שאל אותי איך עבר הלילה כאשר חיוכו התמים היו נראה על פרצופו, עניתי לו שעבר לי מצויין, וזה באמת נכון, לאחר מכו דיברנו עד שהגענו למעלית.

במעלית החלטתי לעשות משהו שלא רציתי לעשות באותו הערב שהכנתי ללואי פסטה, אני רציתי לנשק אותו, לטעום משפתיו, להרגיש את טעמו, לדעת שאני היחיד שמקבל את הטעם שלו אבל לא נישקתי אותו, לא כי פחדתי אלה כי הרגשתי שאני פשוט רוצה ערב אחד נחמד איתו, ארוחה טובה, שתייה, דיבורים ולא להפוך את זה למשהו מיני.
אז בגלל שעצרתי את עצמי לילה קודם, נישקתי אותו במעלית, הנשיקה הזו הייתה כל מה שאני הייתי צריך.

אני ולואי נפרדנו לדרכנו מהמעלית, הוא המשיך לחדר המתמחים ואני המשכתי ללובי של בית החולים.

המחשבות עליו לא יוצאות לי מהראש, הן גורמות לי לשכוח מהכל ולהתעסק רק בו, בבחור עם העיניים הכחולות אני מרגיש כאילו ראשי מרחף. 

לפתע נתקלתי בגוף זר, אני מעלה את ראשי, מבחין ברופאה עם מדים כחולים, זאת אומרת שהיא רופאה בכירה כמוני. בידה כוס קפה שהספיק להישפך על הרצפה, הסתכלתי עליה, עיניה הכחולות מוכרות לי, קשה לזהות בגלל המסיכה אבל היא מוכרת לי מאוד.

״תסלח לי, לא שמתי לב לאן אני הולכת״ הבחורה התנצלה.

״הכל בסדר, גם אני לא הייתי מרוכז כלכך״ השבתי בחינניות, היא החזירה חיוך שראיתי מאחורי המסיכה כי עיניה התכווצו.

אני ממשיך להסתכל עליה כדי להבין מי זאת ומאיפה היא מוכרת לי, לאחר כמה שניות הבנה הכתה בראשי.

״מישל?!״ עיניי נפערו.

״הארי?!״ צעקה בחיוך ענקי.

״היי! מה את עושה פה?״ שאלתי מבולבל.

״אני החלטתי לחזור, לחזור לסיאטל, לחזור לעבוד ברפואה ולחזור אלייך״ השיבה ופתחה את ידייה כדי לסמן לי לחבק אותה.
התחבקנו, החום גוף שלה היה שווה הכל.  התגעגעתי אליה, לריח שלה ולמגע שלה.

Larry's Antomy | האנטומיה של לאריWhere stories live. Discover now