נקודת מבט סהר- נכנסתי לחדר של אמה לקראו לה למשימה, היא דחופה אז לא יכולתי לחקות יותר שתקום. והיא ישנה כמובן כאילו 4 בבוקר.. "אמה" אני אומר ומלטף אותה היא מסתובבת לצד שני "אמה קומי יפה" אני מבקש וממשיך ללטף את הלחי שלה "מההההה" היא מחזירה לי בקול ישנוני אז החלטתי לנסות את השיטה הישנה והטובה הדלקתי את האור. אבל זה לא הזיז לה היא לקחה את הכרית ושמה אותה על הפרצוף ואני בשלי ממשיך לנסות להעיר אותה. זה באמת חתיכת סיפור. אני רק מתעטשים לידי ואני כבר עומד. אבל לה לא מזיז כלום כאילו ניסיתי למחוא כפיים, הדלקתי תאור, עברתי לתפיכות על הכתף, נידנודים- כלום. העפתי ממנה את הפוך. ושיט. לא חשבתי על זה עד הסוף היא ישנה עם תחתון וחזייה. וההלבשה התחתונה שהיא לובשת שייכים לאישתי המנוחה ואישתי עלייה השלום, אהבה יותר מדי את הגוף שלה. העפתי את השמיכה בחזרה עליה. עירום לא מזיז לי. לא העפתי את השמיכה בחזרה בגלל מה שלבשה זה היה כמו בגד ים בשבילי. העפתי עליה את השמיכה בגלל הצלקות המוגזמות שהיו על גופה, כמה היא סבלה?. שקעתי במחשבות ובשלי ששמתי לב היא כבר קמה וישבה עטופה בשמיכה על גופה על המיטה. "אני.. מצטער לא התכוונתי לראות את זה.." אמרתי והיא שתקה כאילו התקשתה. היא נהפכה לפסל. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. היא התאבנה. התנתקה מכל הסביבה. "לא זה בסדר" אמרה אחרי דקה. של שקט שחודר לנשמה. "אמרת שעברת התעללות אבל לא חשבתי ככה." נפלת לי מהפה. "אמרתי. שזה. בסדר." אמרה והדגישה כל מילה. כאילו תעשה הכל עכשיו כדי שנעזוב את הנושא. "אני אצה ואתן לך להתארגן, שימי בגדי ספורט אימונים." אמרתי. "בשביל זה הערתה אותי?" שאלה בזילזול. "תאמת שלא. רציתי שתצאי למשימה. אבל עזבי מישהו אחר יעשה את זה כבר. עכשיו את צריכה לצאת לאימון." אמרתי "אם הייתה עוקב אחרי מצלמות ההבטחה הייתה רואה שכבר התאמנתי ועליתי לישון רק לפני חצי שעה." אמרה. "אז אני אתן לך לישון את בטח עייפה." אמרתי עם חוסר נעימות. "לא אני לא ארדם עכשיו. מה המשימה?" שאלה. "טוב, תכלס? התקפה על מועדון של הרוסים. מתחילים מלהכנס דרך תעלות האיורור לשירותים, ומשם להתחיל לתקוף." הסברתי והיא כבר קמה להתלבש, וככה גם הזין שלי. "אני אתן לך להתלבש" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת. "זה לא מפריע לי שאתה פה, חוץ מזה אני צריכה הסבר יותר מפורט. ואני קלאסטרופובית אז תעלתה היא לא אופציה נצטרך דרך כניסה אחרת" אמרה והנהנתי והלכתי לשבת על המיטה, היא לקחה בגדים ונכנסה למקלחת, השאירה את הדלת פתוחה, "אני שומעת דבר." ביקשה "לא מפריע לך שהדלת פתוחה?" שאלתי. "לא, אין משהו שאני מתביישת בו יותר מהצלקות ואותן כבר ראיתה אז מבחינתי ראיתה הכל." ענתה. "אוקי, אבל את לא יכולה להשאיר אותי חרמן, ככה." עניתי. "תאונן" השיבה "לפעמים בא לי להתחתן איתך ולפעמים להרוג." אמרתי לה בכנות. "והיא רק צחקה ויצאה לבושה- בחולצה שקופה שחורה, ומכנסי עור-
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
