שברת לי תלב.

21

אני יורדת במדרגות של המרתף עם סכין אחת בכל יד

ועוד אחת ביד ימין-

ירדתי כשאני צמודה לקיר, הצצתי מעבר לפינה וראיתי את סהר ואבנר קשורים לכיסא. ולצערם כשאני עובדת אני לא מחוברת ללב. אני עובדת עם הראש ומשביטה את הרגש. אני רואה את זה שחוקר אותם ומחטיף להם אגרופים ומחליטה לא להתערב. אני עומדת שם ושומעת את המידע שהוא מוציא מהם.
"למה באתם לפה? מה אתם רוצים." הוא שאל
אף תגובה.

בוקס

הנחת כאב עם הקול של אבנר.

לא התרגשתי. זה הגיע לו.- אבל אני עדין בן אדם ואני לא אתן לו למות.
אני מציצה שנית ורואה את סהר מחוסר הכרה.
זה כאב לי. אבל התעלמתי מהרגש שלי. אופ על מי אניעף עובדת אני צריכה לחכות לרגע הנכון לתקוף. אם לא זה מוות בטוח. אבל לא. הבן אדם שחוקר אותם לא הולך לשחרר. אני צריכה תוכנית. תחשבי אמה תחשביייי. או.

הורדתי את הנשק, קרעתי לעצמי את החולצה, 'תודה אמא על הירושה!' שיפשפתי את העיניים כדי שיצאו דמעות, סידרתי את שיערי שיראה כאילו התחבאתי מאחורי הספה מלא זמן, התחלתי לעלות למעלה במדרגות בשקט, ומשם התחלתי לרוץ ללמטה- שיחשוב שעכשיו באתי, וכמו שחשבתי החזה שלי גרם לו 'להתנהג יפה'
באתי אליו בוכה, "בבקשה אתה חייב לעזור לי הצילו! בעלי נורה!" צעקתי ובכיתי כשידי על הפנים פתוחות שיהיה לו נקודת תצפית טובה, אני שונאת לפתות גברים אבל יש מקרים שאין ברירות כל כך. "תרצי מים?, בואי שבי." אמר והבחנתי שסגר את הווילון שמפריד ביני לבין אבנר וסהר, הוא ניגש אלי עם מים, באמת חשבתי למה הוא כזה מנומס אבל אני יכולה לזהות את הסם אונס על המכנס שלו. שנראה נשפך לו, בכל מקרה הוא דפוק. כי הוא מת. הוצאתי סכין מהחגורת רגל שלי והתחלתי בדקירות. דקירה ברקה של הראש. בעורף בול בעורק, אני מאד מדוייקת, לחתוך את המקומות המדוייקים תמיד עדיף על סתם דקירה בבטן. ככה לא נשאר עקבות , ושלוליות דם מיותרות.
בכל מקרה, חזרתי לעבודה, פרמתי את החוטים של אבנר הוצאתי את נייר הדבק מפיו, "תודה" לחש לי. "אממ" המהמתי, "צריך לקחת את סהר לבית לטלפל בו." אמרתי "אני רואה שכבר למדת. אין מקומות שאנחנו סומכים עליהם." אבנר ענה.
"אני לא צריך שום מרפאה אני בסדר." אבנר אמר כשהוא מאחורי.
אבנר קפץ בבהלה, "תרגיל החיסור הכרה, מזכיר לי אותי בת 5 שרציתי שאבא ירים אותי מהאוטו לבית אחרי הנסיעה לסבתא." אמרתי והוא החזיק את הצחוק. ראיתי!. "אח! אתה מחזיק צחוק! הצלחתי להצחיק אותך." אמרתי ורקדתי ריקוד ניצחון. "טוב אתם יודעים אני גיבורה ומושלמת והכול אבל אנחנו עדין בשטח אויב צריכים להרוג את אלו." אמרתי והצבעתי למאחוריהם על 6 רוסים, והם ירו לאחור והפילו ביחד 4 ואת השתיים האחרונים אני התנדבתי להרוג. דקירות כמו בקודמים, רקה בראש, ועורף. ויצאנו משם אחרי סריקה וחיפוש מידע- כלום התפצלנו ל 3 קומות העליונות ובסוף ירדנו למטה, ונפגשנו בחוץ עלינו בחזרה כל אחד על הכלי שלו וחזרנו לבית.