והנא עוד יום.. קמתי בבוקר שטפתי פנים, השיער שלי פשוט נראה רע. נכנסתי להתקלח לפתע דפיקות בדלת, יכול ליהיות שזו אמה? חשבתי "כן?" שאלתי ברקות "אדוני, יש היום בערב גוב, במועדון לזוגות." אמר גוני- העוזר האישי שלי, הוא נחמד. עושה את העבודה שלו. "בסדר תשאיר את התוכניות על השידה" אמרתי וחשבתי לקחת כבת זוג את אמה. שוב דפיקות בדלת "כן?" שאלתי "אדוני זה ערב יוקרתי. תצטרכו להתלבש בהתאם, הנתלמד לא הוסיף את זה לתוכניות אני ממש מתנצל זו הייתה טעות לתת למתלמד תפקיד חשוב." אמר גוני. ואני רק רציתי להתקלח בשקט. למה זה כל כך קשה? "תכין עוד תוכניות ותביא אותן לאמא לשידה ושזה יתבצע ב 5 דקות הבאות ואם לא אתה והמתלמד הזה מפוטרים." אמרתי עצבני מה כבר ביקשתי? לפתוח את הבוקר בלי דרמה? וקצת שקט? "יבוצע בוס." גוני אמר ושמעתי צעדים מתרחקים. סוף סו.. שוב דפיקות בדלת "מה לעזאזללל! גוני אני נשבע באלוהים שאני אהפוך אותך לרוסי רק כדי לרצוח אותך! תפסיק להפריע לי פאקינג להתקלח. תעוף מפה!" צרחתי בקול קשה. עוד 2 דפיקות בדלת "תגיד לי אתה מפגר אה גוני? יש לך משאלת מוות?" אמרתי ופתחתי את הדלת. שיט. אני ערום היא תפחד עכשיו מה היא עושה לי בחדר? טרקתי בחזרה את הדלת. ונכנסתי להתקלח- שוב. הדלת נפתחה והאישה הכי יפה בעולם נכנסה. והתיישבה על שרפרף קטן. שמתי לב שהיא טיפה מסוחררת היא לא הולכת ישר בדוק שיכורה. מה זה מה יש לה? "אמה את בסדר?" שאלתי כשהבחנתי שבכתה הריסים שלה ארוכות והעיניים האדומות שמסגירות את זה שזה היה בכי של שעות. "היה לי סיוט.. לא לא אני משקרת. .... זה.. היה.. לי זיכרון תוך כדי שינה חלמתי על משהוא שקרה לי." היא אמרה כשהיא בוהה בריצפה. " מה זה מה קרה?" שאלתי "נבהלתי ורציתי לבוא אחייך ה..השומר של החדר שלך אמר.. אמר.. לי שזה לא יכול לקרות.. אז.. אז.. הלכתי לסיבוב היום יותר מוקדם.. ו.. וראיתי מישהי שלא ראיתי שנים.. וזה עשה לי רע." אמרה "אני ממש מצטער לא הייתי בחדר אתמול. את בסדר עכשיו? מה הכלבה עשתה לך?" שאלתי בדאגה ואהבתי את העובדה שזו מישהי ולא מישהו. "אני לא רוצה לדבר על זה." אמרה והנהנתי. "סליחה שאני מפריע לך ככה אני אצה." אמרה "לא לא. תשארי. בואי זה ירגיע אותך." אמרתי ונשמעתי כמו אידיוט. מוחלט. "לא.. לא תודה אבל אני יכולה לנמנם פה חא ישנתי כל הלילה.." שאלה והנהנתי "בטח" "תודה, אני מעריכה את זה. אגב סהר? תודה על הכל." "בכיף" אמרתי ושטפתי את עצמי "רק לפני שאת יוצאת את יכולה להביא את המגבת?" שאלתי והיא הנהנה והביא. "תודה" אמרתי והיא יצאה.
נקודת מבט אמה- ושוב העבר הזה רודף אותי. יותר מאוחר פגשתי בנטלי זו שמררה לי תחיים. אלוהים זה עשה לי לא טוב לראות אותה, בכל מקרה כרגע אני כאן.. במיטה של סהר מוקפת בריח גברי. לבשתי בגדים כבדים, ולא נוחים וגם שתיתי קצת הרבה כי ראיתי תכלבה והזיכרונות לא עזרו. הורדתי את הגינס והפוטר שלי ונכנסתי למתחת לפוך המיטה שלי יותר נוחה אבל בסדר, השענתי את הראש ופשוט נפלתי בין הכריות ושמעתי צחוק מתגלגל מהצד השני של החדר וראיתי את סהר כמובן מול הארון. "אני לא פאקינג מצליחה להרדם. הראש שלי מסוחרר מיין..." התחלתי "פשוט תגידי שאת צריכה עזרה." אמר סהר וצחקתי. הוא לבש בוקסר והתקדם אלי למיטה חיבק אותי "אם סהר אני.. לא.. נו.. נושמת." הצלחתי לבסוף להגיד "אלוהים. .. סליחה," אמר והרפה "לא לא אלוהים רק אמה." התלוצצתי והוא גיחך. הוא התהפך לשמתי את ראשי על חזהו. וככה נרדמנו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הכותבת- עוד פרק כי הוא פשוט יושב פה ומחכה ושאני אלחץ על 'פרסם' וכאילו לא נעים לי לתת לו לחקות אז לחצתי.. (אלוהים תפסיקי זה ניההייה נורא יותר מרגע לרגע...😑) קיצור חג שמח..
