from the beginning//minsung

part 14

אז היי אני יודעת שהפרק באיחור מקווה שתבינו למה העומס של החופש הורג🤓

נ.מ סונג'מין:
הבוקר הגיע ואני התעוררתי בידיו של באנג צ'אן "בוקר טוב פאפי" הוא אמר "למה פאפי?" שאלתי עם פרצוף מבולבל "כי אתה נראה כמו גור כלבים" הוא ענה ואני חייכתי והסמקתי בו זמנית , אחרי שהתארגנו הלכנו כולם לחדר האימונים כדי שנראה איך הכריאוגרפיה הולכת עם כולנו ביחד , התאמנו בערך שלוש שעות , לפתע jyp נכנס לחדר אימונים אני ישר הסטתי את מבטי ממנו והוא חייך חיוך שבקושי היה ניתן לראות בזמן שהסתכל עלי בזלזול , "אז יש לכם היום ראיון לפני ההופעה אני מאוד מקווה שלא תגידו משהו לא במקום" הוא אמר ואיים , נכנסתי להתקף חרדה והתקשתי לנשום , jyp יצא , לאט לאט נשימותי נעשו יותר נואשות לאוויר הממברים שמו לב לזה , "שיט הוא לא נושם" צ'אנג בין אמר ושאר הממברים רצו סביבי מנסים לעזור אבל נכשלים , לפתע באנג צ'אן אמר "חברה להיתרחק אני יטפל בוא אתם יכולים ללכת" שאר הממברים הנהנו ועזבו את חדר האימונים , "אוקי סונגי פאפי שלי תנסה להירגע" באנג צ'אן אמר בקול דואג בלי להבין כמה המילים שלו גורמות ללב שלי לדפוק כמו משוגע , לא הצלחתי להירגע עצמתי עיניים ולפתע הרגשתי שפתיים על שלי , פתחתי את העיניים וראיתי את באנג צ'אן מסתכל עלי במבט של דאגה מעורבב עם רעב , אני בטעות פתחתי את פי כשהוא נשך את שפתי התחתונה , הוא הכניס את לשונו לפי מלקק ומנשק כל מה שיכל , לאט לאט שמתי לב שהחרדה נעלמת ואני נושם נורמאלי , התנתקנו מהנשיקה ובאנג צ'אן רק חייך ואמר לי באוזן "אתה שלי עכשו" , אני רק הסמקתי וחייכתי לפני שנזכרתי בjyp והתחלתי לבכות באנג צ'אן חיבק אותי ואמר "זה בסדר מה שלא עובר עליך תספר לי אני יכול לעזור" אני יודע שהוא יכול לעזור אבל זה יכול גם להרוג אותו , החלטתי אני יספר לו מחר אחרי ההופעה על כוס קפה שאני יוכל לשתות כדי שהדמעות לא יצאו , הוא חיבק אותי בעודו מתרומם גורם לי לכרוך את רגלי סביבו כדי לא ליפול , תוך כדי כך הוא לקח אותי לדירה שלנו , ניכנסנו ככה ומשום מה לאף אחד מהממברים לא היה אכפת מה שמאוד מוזר , באנג צ'אן לקח אותי לחדרו והניח אותי בעדינות על המיטה כאילו אני שביר הוא נכנס איתי ביחד ואמר "כדאי שנלך לישון יש לנו מחר יום עמוס" הוא לא יודע כמה , "לילה טוב סונגי" הוא אמר בקול רך "לילה טוב היונג" אמרתי מתכרבל לזרועותיו ונרדם.

נ.מ פליקס:
אומיגד באנג צ'אן נכנס עם סונג'מין מחובק עליו צרחותתתתתת , מה זה אומר ? הם זוג ? מה הם ? אני צריך לגלות , סונג'מין היה נראה קצת מדוכא בזמן האחרון מה שהדאיג אותי אבל אם הוא אם באנג צ'אן הכל ההיה בסדר , באנג צ'אן היחיד שהצליח להפסיק לו את ההתקף חרדה שזה משהו ניסי , אוקי אני צריך לספר להאן , "לאן אתה חושב שאתה הולך פיליקס?" שאל אותי קול עמוק שלפני רגע היה שקוע בספר "להאן למה?" שאלתי הוא התרומם ממקומו תפס בי וזרק אותי על המיטה "ואתה חושב שאתה יכול ללכת כרגע?" הוא שאל בערמומיות שהתחילה להפחיד אותי קצת , "אחח היונג'י~ן אני צריך לספר להאן משהו" כמעט גנחתי שהוא ליקק ומצץ את צווארי משאיר שם סימנים ברורים לזה שאני שלו "תספר לו אחר כך עכשו אתה שלי" הוא אמר בקול שאי אפשר להתנגד לו "בסדר אבל רק סיבוב אחד" אמרתי , הוא רק חייך ואמר "מה שתגיד פרינסס" , הורדנו את בגדינו לאט לאט תוך כדי נשיקות מפעם לפעם עד שנשארנו ערומים לגמרי בעיניי השני , "פליקס מחר אתה בא איתי לאן שהוא אחרי ההופעה יש לי משהו להראות לך" היונג'ין אמר תוך כדי שאצבעותיו מכינות אותי ומגדילות את חורי , אני בקושי יכולתי לדבר מחשש שיצא לי קול והממברים ישמעו אז רק הינהנתי במאמץ , "אאה היונג נוו כבר" גנחתי בחוסר סבלנות , היונג'ין חייך חיוך ערמומי הוציא את אצבעותיו ודחף את עצמו לתוכי "אאהה היונג" כבר לא יכלתי לשלוט בקולי וגנחתי בחוזקה מעונג , היונג'ין דחף את עצמו לתוכי חזק ופגע בכל הנקודות שצריך , "אני עומד לגמור" הודעתי לו , הוא רק חייך חיוך שטני ואמר "אתה לא גומר עד שאני גומר" ושם את ידו על איברי לחסום אותו , אני התחרפנתי מזה "נו ג'וני תגמור כבר אני לא מסוגל יותר" אחרי שאמרתי את זה הוא גמר בתוכי נותן לי לגמור אחריו , "אוקי פעם הבאה אני הטופ" אמרתי בקול החלטי "אתה יכול לחלום על זה בוטום שלי" היונג'ין אמר מעצבן אותי , "אין סקס לשבוע הקרוב" אמרתי הוא הפסיק לצחוק ואני חייכתי יוצא מהחדר בזמן שהוא מתחנן , הגעתי לחדר של האן נכנסתי וראיתי את האן עצבני.

❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤
אז הפרק ארוך מהרגיל בגלל האיחור מקווה שתאהבו😘