part 27

147 11 4
                                    

אממ כן ביי✨



היונג'ין:
פליקס לא חולה בסרטן? מה זאת אומרת ? למה הוא נעלם עם כך? , "אתה בטוח שאין לו סרטן?" שאלתי את באנג צ'אן "אני בטוח , עכשו דיברתי עם אחותו , אין לו כלום ולא יודעים לאן הוא נעלם אבל יודעים שהוא לא נחטף , הוא נעלם מרצונו מה שנקרא" , נפלתי על הרצפה בשוק מעורב עם רגשות בגידה , זה היה קשה , יצאתי לסלון ושאלתי בקול "מי בא לשתות איתי?" אף אחד לא הרים יד חוץ מצ'אנג בין "אני בא אבל אתה משלם" הוא אמר ואני הנהנתי , התארגנתי ויצאתי לצ'אנג בין שחיכה לי במכונית "השכרתי נהג שיקח אותנו בחזור או שאתה רוצה לישון במלון ליד?" הוא שאל רואה שעובר עלי משהו "במלון ליד" אמרתי והורדתי את ראשי בעצב "אתה יודע פליקס לא חולה בסרטן" אמרתי מנחית את הפצצה "מההה? אז לאן הוא הלך?" צ'אנג בין שאל "לא יודעים אבל יודעים שהוא הלך מרצונו ושהוא בסדר" אמרתי וצ'אנג בין רק הניח יד על רגלי וחייך בצורה מנחמת ככל שיכל , הגענו לבר שהיה ריק במיוחד למפורסמים ,"מה תרצו לשתות? הבר מן שאל "לא אכפת לי" אמרתי , צ'אנג בין הנהן ואמר "תביא לשניינו חמש שוטים לכל אחד , זה הולך להיות לילה ארוך" חייכתי , הוא מנסה לנחם אותו , אני יודע כמה פליקס חסר לו , ואני יודע שהיו לו רגשות לפליקס פעם , ואני דיי בטוח שזה שאני ופליקס נשואים לא עזר ממש , אבל אני גם דיי מחבב את צ'אנג בין .

* מעבר זמן שלוש שעות *

"למה הוא עזב אותי" אמרתי שיכור ממלמל בבכי , "דיי ג'יני אל תבכה זה כואב לי" צ'אנג בין אמר ואני הסתכלתי עליו מופתע , הוא רק חייך ואמר "זמן ללכת אתה גמור , בוא יש לנו חדר פה ליד" הוא הרים אותי כי לא הצלחתי ללכת ישר , אבל עדיין ההיתי בהכרה מודע לכאב ולתחושת הבגידה שחשתי מצד פליקס .

הגענו למלון , צ'אנג בין הניח אותי על המיטה בעדינות והתכוון ללכת לישון בספה , "אל תלך , תישאר איתי" אמרתי בקול נואש לחיבה למשהו , הוא רק נאנח ואמר "ג'יני אני מחבב אותך מאוד ואני לא יודע מה יקרה אם אני ישאר איתך , ואני גם מאוד מחבב את פליקס אני לא יכול לעשות לו את זה , ואני גם לא יוכל לעצור בעצמי , עדיף שאני ילך לספא" הוא אמר בטון עצוב ומחייך בו זמנית "לא ביקשתי שתעצור את עצמך" אמרתי בקול בטוח בעצמי ומשכתי אותו עלי , "ג'יני אני לא חושב שזה רעיון טו-" "שקט זה רעיון מצויין עכשו תשתוק ותזיין אותי או שאני ילך למישהו אחר יעשה את זה במקומך" קטעתי אותו , ידעתי שהוא לא ישאר אדיש וצדקתי , הוא בצמיד את שפתיינו לנשיקה פראית , גנחתי לנשיקה ומהרגע הזה ידעתי שאין דרך חזרה , הרדתי את בגדיו ואת בגדי ברצון להרגיש אותו בתוכי , "ביני מהר יותר" גנחתי בילדותיות רוצה אותו בתוכי , הוא לא היסס והחדיר את איברו לתוכי בהזדמנות הראשונה , "בי~ניי" גנחתי בהנאה "אני אוהב אותך" אמרתי מודע לכך שאני באמת אוהב אותו "גם אני אוהב אותך" הוא אמר מכניס ומוציא את איברו , הוא גמר בתוכי ואני גמרתי על ידו שהונחה על איברי , הוא יצא מתוכי ונשכב לידי בעוד שנינו נופלים לשינה עמוקה יודעים שנצטרך לדבר על זה בבוקר.



❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤❤️🖤
כן ביי✨

from the beginning//minsungWhere stories live. Discover now