נקודת המבט של טיאגו-
לעזאזל.
אני לא יודע מה עבר עליי באותו היום שאמרתי לאנג׳ליקו שלי להתרחק, אני הרגשתי פאקינג נורא.
זה היה סיוט לראות אותה רוקדת במועדון כמו שהיא רקדה מבלי היכולת לחבק אותה, ולהבהיר לכולם שהיא שלי.
אבל עכשיו כשהיא שוכבת בין זרועותיי, עטופה ברק בשמיכה מזוינת, הרכושניות שבי מתעצמת.
״הגרון שלי כואב.״ היא אומרת בקול צרוד. ״מעניין למה.״ הבטתי בה משועשע. ״אני לא חשבתי שאני באמת ארצח.״ היא מיד מיהרה להגיד. ״הכאב ראש שלך עבר לפחות?״
״כן, הכאב גרון מיהר להחליף אותו.״ היא קמה מהמיטה ומיהרתי לקום אחריה. היא מיד התכווצה בכאב ומיהרתי לתפוס אותה. ״אוי לא, לא שוב.״ היא נאנחה. ״זה יעבור מהר יותר הפעם.״ עודדתי אותה.
״איך אתה יודע?״ היא שואלת, כשאני מוביל אותה למקלחת ופותח את זרם המים. ״הגוף שלך הולך להתרגל, לאט לאט מלאכית. לאט לאט.״ אני נכנס איתה מתחת לזרם המים. ״אתה נכנס להתקלח איתי?״
״את מתנגדת?״ מיהרתי לשאול והיא מיהרה להניד בראשה. ״אתה יודע שלא.״ היא צחקקה כשעיניה עברו על גופי. ״את אוהבת את מה שאת רואה, אנג׳ליקו?״ שאלתי מרוצה. ״אוהבת מאוד.״
״אני יודע שהנשף של המאפיות בקרוב?״ היא מזכירה לי. ״עדיין מנסה לשכוח.״ היא צחקקה. ״אולי הפעם תעזור לי לבחור שמלה?״ הנדתי בראשי. ״אני לא חושב שאני מסוגל לעמוד בזה, בכנות.״
״למה שלא תוכל לעמוד בזה?״ היא שאלה בתמימות, אלוהים התמימות שלה. ״כי ארצה לקרוע ממך כל שמלה שתמדדי, כל אחת מהן.״ היא מיד מסמיקה.
״אני אוהבת אותך.״ היא אומרת לי בחיוך, לעזאזל אני כל כך רוצה לקחת אותה שוב. אבל אני יודע שהיא לא תעמוד בזה. אני נאבק עם עצמי. ״אני אוהב אותך בחזרה. יש לך ספק בכלל?״
״ממש לא.״ היא עונה לשאלתי וסוגרת את זרם המים, היא יוצאת ומתחילה להתנגב.
היא הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים שלי, ואני לא פאקינג מבלף.
האף הקטן והסולד שלה, שאני יכול לנשק לנצח. הנמשים שמעטרים אותו, השיער השחור והמושלם שלה.
העיניים הגדולות הכחולות והתמימות האלו, לעזאזל היא כל כך מושלמת.
מבחינתי? היא ההגדרה לשלמות. אף בחורה בחיים לא הצליחה לגרום לי פשוט לשבת ופשוט לבהות בה פאקינג מהופנט מסתרקת.
״אתה בוהה בי.״ היא אומרת בצחקוק, ואני מושך אותה אליי. ״את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי.״ היא ישר מאדימה לגמרי.
אני קובר את ראשי בצווארה ומסניף את הריח המתוק שלה שמשגע אותי מכל בחינה אפשרית.
דפיקות בדלת של החדר נשמעות, הורסות שוב את כל הרגע.
אני מלביש את הבגדים שלי עליי, וניגש לפתוח.
״איפה סופיה? לא ראיתי אותה כל היום! אתה לגמרי העלמת אותה מכולנו.״ איזבלה אמרה לא מרוצה, אך אני שמחתי שיש לי את סופיה רק לעצמי למעט זמן.
״סופיה מתקלחת, אנחנו עוד מעט נרד למטה.״ היא נאנחת ויורדת למטה לא מרוצה כל-כך. בכן, אחותי מתגעגעת לחברה הכי טובה שלה.
״תראה זו השמלה שאלבש בנשף.״ היא אמרה בהתלהבות כשהוציאה את השמלה מהמזוודה שלה.
אני סורק את השמלה בעיניי, שמלה בצבע אדום עם שסע עמוק ברגל, ומחשוף קטן בחזה.
לעזאזל אני פאקינג אשתגע.
״אתה רוצה שאני אמדו-״
"לא." אני ישר קוטע אותה. ״אפילו לא נתת לי לסיים את המשפט! למה לא?״
״את חושבת שאת תהיי מסוגלת להתמודד עם סיבוב שני?״ אני שואל אותה, רציני לחלוטין. לא אשלוט בעצמי אם אראה אותה בזה.
״אני לא יודעת...״ היא ממלמלת. ״זה אומר שאת לא יכולה לקחת את זה.״ משכתי בכתפיי והיא גלגלה את עיניה. ״אתה יודע שאני לא. אתה יודע לספק בחורה לשבועות.״
היא לא רק הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי, היא גם הבחורה הכי סקסית, והכי מושכת.
היא פשוט מושלמת, אני לא בילפתי כשאמרתי את זה.
״דרך אגב, איזבלה חיפשה אותך. תרדי למטה אם תרצי.״
״אני לא מופתעת שהיא חיפשה אותי, הייתי איתך כל היום... לא יצאנו מהחדר לשניה.״ שמחתי מכך, היה לי אותה לעצמי. אני אוהב לבלות עם האישה שלי.
״יש לך תלונות גברת דה רוסו?״ היא הביטה בי מבולבלת אך גם מרוצה. ״גברת דה רוסו?״
״את באמת חושבת שאת הולכת להשאר לאבין לעוד הרבה זמן?״
YOU ARE READING
My past {3}
Romance״מה את עושה לנו? את עוד תהרסי אותי, פאק.״ ״טיאגו... זה לא נכון לנו, אל תתקרב יותר מדי.״ אני שומע את המשפט הזה יותר מדי פעמים, היא משגעת אותי, מסובבת אותי על האצבע הקטנה שלה ללא הפסקה. ״אני סימנתי אותך בעיניי מלאכית, אין לך סיכוי זעיר להתחמק ממני.״
