My past {3}

תמימה-פרק 15

נקודת המבט של סופיה-

אני מחכה בבית חולים,
לשמוע חדשות על מצבה של איזבלה.

אני מודאגת עד מוות, וכך גם טיאגו. הוא יצא לבחוץ, לנשום אוויר, והלוואי שיכולתי לעזור לו. לאחר כמה דקות אני מחליטה לבדוק לשלומו, ואני מוצאת אותו עם סיגריה בידו, ומבט אטום.

״טיאגו.״ קראתי בשמו והוא מיד כיבה את הסיגריה, אך הריח נשאר. ״ממתי אתה מעשן?״ שאלתי והשתעלתי מעט מהעשן. ״רק כשאני ממש מאבד את זה, וזו דוגמה מצוינת למקרה שאני ממש מאבד את זה.״

״יש משהו שאוכל לעשות כדי לעזור לך?״ אני שואלת, אני מאוד רוצה לעזור לו. ״תבואי איתי לסיבוב.״ עקבתי אחרי צעדיו, ולאחר מכן, הוא הושיט לי את הקסדה של האופנוע שלו, וכמובן שזה ענק עליי. ״אף פעם לא ימאס לי לראות אותך ככה.״

״איך זה ככה?״ הוא נראה כל כך טוב כרגע, הוא הבחור הכי גברי שראיתי בחיי. ״עם הקסדה שלי שגדולה עלייך.״ זה היה המשפט האחרון שאמר לפני שהחל לנסוע, הרוח מעיפה לי את השיער לכל עבר, ואני מרגישה כל-כך חופשייה.

לאחר כמה דקות, הוא עוצר את האופנוע במקום נטוש אבל יפיפייה. ריק מאנשים. ״תעקבי אחרי.״ עקבתי אחריו כפי שאמר, הוא עצר ליד נחל יפיפייה והתיישבתי על סלע. ״אני גרה כאן כל חיי, ובחיים שלי לא ידעתי על המקום הזה.״

״מצאתי אותו לפני יומיים, כשהרגשתי שאני צריך להתנתק.״ הוא אדם מעניין, מאוד. ״אני יכולה לשאול אותך שאלה מוזרה?״ הוא התיישב מולי. ״כמובן, תמיד.״

״מה אתה חושב על אהבה?״ שאלתי, רוצה לדעת מה הוא חושב על המושג העצום הזה שמסתכם בארבע אותיות, אהבה. ״אהבה זה דבר מורכב, דבר שלא יצא לי לחוות מכיוון שלא רציתי, אך כשאמא שלי הייתה בחיים היא העניקה לי אהבה.״

הרגשתי צביטה בליבי, אמא שלי לא במצב טוב. היא התמכרה לסמים מאז המוות של אבי, אני יודעת שזה לא טוב, אני מפחדת כל כך שהיא תמות. אני נאחזת בהבטחה שלה, היא הבטיחה שתצא מזה.

״מה את חושבת על אהבה?״ הוא מפנה את השאלה אליי. ״אמא שלי תמיד אומרת שאם אהבה היא אמיתית היא תהיה לא קלה בכלל, ואם היא קלה, היא לא אמיתית. היא מאוד חכמה, היא לימדה אותי המון תובנות חיים.״

״אה כן? מה היא עוד אמרה לך?״ זה הרגיש שהוא באמת מתעניין, זה הרגיש טוב. ״מאז שאני קטנה, אבי חיפש את התהילה. אז התחלתי לדגמן מגיל מאוד צעיר, חוויתי השפלות והצקות בעקבות זה, ניסיתי להתנהג שונה על מנת שיאהבו אותי, וכשסיפרתי את זה לאימי, היא אמרה לי משפט חכם.״

״מהו המשפט, מלאכית?״ הרוח גרמה לשיערו לזוז מעט, והוא היה נראה מאוד טוב עם שיערו פרוע. ״היא אמרה לי שעדיף להיות שנואה ולהיות מי שאני באמת מאשר להיות נאהבת על מישהי שאני לא.״

״היא בהחלט אישה חכמה, איפה היא עכשיו?״ הוא לא מוכן לזה. ״במכון גמילה מסמים.״ לבסוף אמרתי והוא משך אותי לזרועותיו והסניף את צווארי. ״למה אתה תמיד עושה את זה?״

״את מה?״ הוא שאל. ״מסניף אותי.״ אני פורצת בצחוק כשהוא עושה את זה. ״די! זה מדגדג!״
״אני מכור לריח המתוק שלך.״

״את גורמת לי להרגיש שיש לי תקווה.״ ידיו החליקו על גופי. ״אני? למה אני?״ שאלתי בבלבול. ״מכיוון שאת גורמת לי לחשוב שאני לא פגום מהיסוד, שאני יותר מקרחון מהלך, אבל ההרגשה הזאת מתפוגגת כשאת לא נמצאת בסביבה.״

״זה כנראה בגלל שאני באמת מאמינה בזה שאתה יותר מסתם קרחון מהלך.״ משכתי בכתפיי. ״את מאמינה שאני יותר מקרחון מהלך?״ הוא שאל. ״א-הא.״

״אני אוהב את התמימות שלך.״ הנדתי בראשי. ״אני לא כזאת תמימה, אני פשוט שמורה.״ הסברתי לו. ״שמורה?״

״אני פשוט לא מוצאת עניין בלקלל, ולא ממש מתעניינת בכל מה שקשור למין, אני אהיה כנה איתך ואגיד לך שכן גדלתי כך, ניסו לשמור אותי תמימה.״ הוא היה נראה מבולבל לרגע.

״ניסו? את רומזת שאת לא תמימה ואת מתעתעת בכולנו?״ הוא מגחך ואני מושכת בכתפיי. ״אולי.״ צחקקתי והוא לקח את זה ברצינות לגמרי. ״אין מצב.״ הוא היה בהלם מוחלט.

״תראה, אני בפועל תמימה. אבל לא עד כדי כך.״ אמרתי בכנות. ״אז את כן הבנת חצי מהדברים שרמזתי לך והמשכת לשגע אותי?״ צחקקתי. ״ובכן, הבנתי חלק.״

״אני פשוט לא אוהבת להיות כמו כולם, אבל כנראה שאני באמת תמימה.״ קיבלתי את זה כבר, שנאתי להקרא תמימה פעם. אבל זו מי שאני. ״כולם? מה זה כולם עבורך?״

״גדלתי בסביבה של אלימות וקללות, אבי רצה שאהיה שונה, שאהיה תמימה. בסך הכל הצליח לו.״ אמרתי בכנות. ״בהתחלה חשבתי שאת מבלפת, לא האמנתי שאת כזו.״

לפני שהספקתי להגיב, טיאגו קיבל שיחה. ״היא התעוררה?״ הוא שאל ולאחר כמה דקות ניתק את השיחה. ״מה קרה?״

״איזבלה התעוררה, אנחנו מוכרחים לחזור.״ הוא אומר ושוב מושיט לי את ידו, אני אוחזת בה ואנחנו צועדים אל עבר האופנוע. הוא מרכיב את הקסדה הגדולה על ראשי ונושק לאפי.

״למה נישקת את אפי?״ צחקקתי. ״היה לי דחף לעשות את זה, בכנות.״ ובכך הפסקנו לדבר והוא התחיל לנסוע.

נהנתי בטירוף, בחיים לא חשבתי שטיאגו בן אדם של שיחות עמוקות, הוא תמיד מפתיע אותי בדרך כלשהי.

ואני חושבת שאני אוהבת את זה.