My past {3}

מישהי-פרק 32

נקודת המבט של סופיה-

״היא פשוט הייתה כל כך מתוקה! אני ממש התחברתי אליה. באמת.״

קמילה מדברת על סול מהופנטת לחלוטין, כריסטיאנו טוען שהמצב בספרד לא נורמלי. ברמה שזה מאוד מסוכן להסתובב ללא נשק. מה שגורם לי לדאוג, אם זה המצב, איך הוא מצליח לחיות כך?

״אני עדיין לא מבין מדוע המאפיה של מילאנו מוכרחה לבוא גם, זה ממש מיותר.״ מתאו רטן, הוא ממש שונא את ברונו. אך זה נחמד שהוא שם את השנאה שלו בצד עבור כולנו.

יצא לי לדבר עם פלורין, היא מאוד מתוקה. ״אני היחידה שחוששת מהסיטואציה שאנחנו עומדות להכנס אליה?״ פלורין שאלה מודאגת. ״לפי התיאורים של כריסטיאנו, אני לא חושבת שהייתי רוצה להתקרב לאיזור אפילו, אך נהיה מחוץ לאיזור הסכנה.״

״יש לי שאלה ונסה.״ איזבלה פונה אל ונסה. ״כן?״
״את בעצם הבוסית של המאפיה גם? איך זה ייתכן?״ ונסה צחקקה כשהנהנה בראשה. ״אני חלק מאוד גדול במאפיה, אפשר להגיד שאני קאפו, רק באישה.״

״את יודעת שזה לא אפשרי.״ פלורין הדגישה, וונסה מגחכת. ״מי קבע? אם אני החלטתי שאני קאפו שהיא אישה, אני אהיה מה שאני רוצה. ואני יותר מאשמח לראות את האמיץ שינסה להגיד או להוכיח לי אחרת.״

״זה מוזר.״ איזבלה הוסיפה. ״מה מוזר?״ ונסה תהתה. ״כרושם ראשוני את נראית לא מזיקה, מן ליידי עדינה כזו.״ ונסה נראתה מרוצה. ״זה הקטע, המפתח להצלחה שלי. את מוכרחה להתנהג כמו ליידי ולחשוב כמו בוס.״

״תתכונני לנחיתה.״ ברונו נשק לראשה של ונסה, הם מתוקים מאוד. לונסה יש אנרגיות מיוחדות, היא משדרת אנרגיות של בוס. המשפט שאומר שמי שמתעסק מתרסק, לא נוגע בה. לא צריך להתעסק איתה מכדי להתרסק.

הבנתי את זה עוד כשהיינו חברות בילדות. לפחות לדעתי, ולרי היא הגרסה הנחמדה יותר של ונסה, אך אני חושבת שלאחר היכרות עם ונסה, אני מעדיפה אותה.
לפחות מבחינתה

״אתן נראות מודאגות. יש סיבה?״ אנדרו שאל כשהתקרב אלינו. ״סיבה? כמובן שיש סיבה! האחוזה שלכם מלאה בבוגדים שיכולים לרצוח אותנו בכל רגע. ואני די בטוחה שאנחנו מטרה לא קטנה של המאפיה הרוסית.״ איזבלה אמרה ואנדרו היה נראה משועשע.

״תרגעי איז, אתן באמת חושבות שאתן ישנות באחוזה? אתן לא מתקרבות לשם.״ לאחר שאנדרו אמר את זה פלורין התנשפה בהקלה. ״מזל.״ היא מלמלה. ״רגע. כשאתה אומר אתן, אתה רומז לכך שהבנים כן ישנים באחוזה?״

שאלתי מודאגת עד מוות על טיאגו, רק המחשבה... אלוהים. אני לא יכולה לאבד אותו. ״הם כן יהיו באחוזה. צריך לפזר שם מכשירי ציתות, לשתול כמה מצלמות, מבחינת החיילים אנחנו חוזרים לאיטליה.״

״חוזרים לאיטליה?״ שאלתי מבולבלת מאוד ואנדרו הניד את ראשו בשעשוע. ״לא, זאת תוכנית על מנת לבלבל אותם. אנחנו פשוט נהיה באחוזה אחרת, אבל זה לא מידע שהם זקוקים לדעת. עד אז, תשתדלו לא להעביר את הגברים שלהם סרטים.״

״עדיין רווק?״ איזבלה שואלת והוא מהנהן בגאווה. ״לתמיד. זוגיות זה לא עבורי, חיי הרווקות קורצים לי.״ איזבלה נראתה לא משוכנעת. ״בסדר. שיהיה לך בהצלחה כשתבוא המישהי שתסחרר לך את הראש לחלוטין. אתה תרצה כל פיסת עור שלה לעצמך, ואז תראה כמה חיי הרווקות יקרצו לך, מניסיון, שלא תטעה.״

אדריאן אמר כשלא הוריד את עיניו מאיזבלה, זה היה מאוד מתוק. ״אני המישהי.״ איזבלה חייכה בגאווה. ״אה, לא. חיי הרווקות עדיין יותר קורצים לי מאשר להגיד כל היום למישהי שהיא שלי ושהיא שייכת לי. אשאר רווק לנצח.״

שום דבר לא שכנע את אנדרו. ״אני וכריס השורדים האחרונים, נשאר רווקים לנצח.״ כריסטיאנו לא הכחיש את דבריו של אנדרו. ״אני בסדר עם זה.״ כריסטיאנו אמר וקמילה הנידה בראשה. ״גם לך תבוא המישהי שתסחרר אותך, ובתור אחותך, אני לא יכולה לחכות לראות את זה.״

״תמשיכו לחלום.״ כריסטיאנו אמר ביובש. ״היום הזה יגיע, תכינו את עצמכם או שלא.״ טיאגו לבסוף אמר והבטתי בו די מהופנטת, אני אוהבת אותו מאוד.

״אני אמשיך בחיי הרווקות שלי. תודה רבה על העצות הלא שימושיות שלכם.״ אנדרו נחר בזלזול.

ובכן, שיהיה לו בהצלחה.