נקודת המבט של טיאגו-
עבר זמן מה,
חזרתי לאיטליה, כשכמובן, עוד בעיות צצו.מאפיה מתחרה זה בהחלט לא כיף גדול, במיוחד כשהקונסיליריי שלהם משגע למתאו את המוח. וכמובן, אשתו בהריון. יש לי תיאוריה שמתאו לא מרוצה ממנה,
אני כמעט בטוח במאה אחוז שפלורין, אשתו של הקונסיליריי של המאפיה המתחרה שבהריון, סוחבת את היורש הבא של המאפיה האיטלקית המתחרה מכיוון שלונסה יש בעיה ברחם, אך לא התעמקתי יותר מדי בנושא.
הנושא הזה מטריד את מתאו כבר תקופה, אני לא מבין למה, כבר יש לו יורש, הם אלו שצריכים להיות מודאגים. ״תראה.״ מתאו תפס את תשומת ליבי. ״המ?״ הוא הושיט לי תמונה של פלורין יוצאת מבית החולים. ״זה תצלום שלה מלפני יומיים.״
״זאת בטן מזויפת, היא ילדה וניסתה להסתיר את זה.״ אמרתי שחיברתי את הנקודות במוחי. ״זה למה ברונו משגע אותי...״ מתאו מלמל לעצמו. ״אתה חושב שזה יהיה היורש שלו?״ שאלתי. ״אני לא יודע.״
הדלת נפתחה, צעדים קטנים נשמעו, כשהרמתי את מבטי ראיתי את קול שמתחיל ללכת. ״מי רודף את מי עכשיו?״ מתאו מצחקק כשמרים את קול אל ידיו. ״מה לעזאזל?״ מתאו מלמל כשקמילה נכנסה עם שמלה שתגרום למתאו לרצוח כמה אנשים.
כשראיתי שגם איזבלה איתה, כבר התחלתי לדאוג. רק שסופיה לא איתן, אני אאבד את זה. ״מה קורה כאן?״ מתאו שאל שנית. ״אנחנו יוצאות.״ קמילה אמרה בקלילות. ״לא אתן לא, אתן לא יוצאות לשום מקום ללא השגחה.״
״לא מצאתי את זה.״ שמעתי את קולה של סופיה. אוי לא, היא איתן. אני סורק את השמלה שלה בעיניי, אלוהים היא משגעת אותי. ״איפה אדריאן? שיעזור לנו.״ מתאו מחפש לאחר אדריאן בעיניו. ״אני כאן.״ בדיוק אדריאן הגיע.
עיניו מיד נתקעו על איזבלה. ״העיניים שלך.״ הזהרתי אותו. ״זו הבת זוג שלי, להזכירך.״ הו, אני רק מנסה לשכוח. כשהוא מסתכל ככה על איזבלה, זה גורם לי לתהות האם אני מסתכל באותה הצורה על סופיה.
עיניי נתקעות על סופיה, המלאכית שלי. פאק. ״אתן לא יכולות לצאת כרגע, המצב מתוח עם המאפיה המתחרה.״ איזבלה מגלגלת את עיניה. ״מתאו, אתמול אמרת שהם במילאנו.״ כמובן שאיזבלה תתחכם.
״אל תתחכמי איזבלה, הם בכל מקום.״ מתאו הזהיר. ״לא קורה מאר, תחזרי לפיג׳מה.״ אדריאן סוף כל סוף נתן לנו יד ועזר לנו לא לתת לטמטום הזה לצאת לפועל. ״אני לא שואלת אותך, זה שאתה זקן לא אומר שאתה מחליט עליי.״
אומנם אדריאן ואיזבלה יחד, אך זה מרגיש ששום דבר לא באמת השתנה. ״מישהו פה עייף... אני הולכת להשכיב אותו לישון.״ קמילה נשקה לראשו של קול ועלתה איתו למעלה. ״אוף! אני סתם התארגנתי?״ איזבלה אמרה בדרמטיות הרגילה שלה. ״לילה טוב איזבלה.״
YOU ARE READING
My past {3}
Romance״מה את עושה לנו? את עוד תהרסי אותי, פאק.״ ״טיאגו... זה לא נכון לנו, אל תתקרב יותר מדי.״ אני שומע את המשפט הזה יותר מדי פעמים, היא משגעת אותי, מסובבת אותי על האצבע הקטנה שלה ללא הפסקה. ״אני סימנתי אותך בעיניי מלאכית, אין לך סיכוי זעיר להתחמק ממני.״