Rooftops of love//גגות של אהבה

פרק 6

קמתי הפעם עוד לפני שהשעון בכלל צלצל אבל לא היה אכפת לי קמתי התקלחתי התלבשתי וסידרתי את שיערי, ממש התרגשתי מהפגישה היום עם ולדימיר מוזורוב.
היה לי מספיק זמן עד שהייתי צריכה לצאת לסטודיו אז הכנתי לי ארוחת בוקר וקפה ואכלתי בנחת.
אחרי שסיימתי לאכול יצאתי אל הסטודיו.
הגעתי אל הסטודיו ועוד לפני שנכנסתי ראיתי מקיר הזכוכית את נאצ׳ו מדבר עם מישהו גבוה ושרירי, תיארתי לעצמי שזה ולדימיר.
נשמתי עמוק ונכנסתי.
״בדיוק בזמן״ נאצ׳ו אמר כשסובב את ראשו אליי ״היי״ חייכתי אליהם ונעמדתי לידם ״קטלין תכירי זה מר ולדימיר מוזורוב״ נאצ׳ו אמר ״היי קטלין אני שמח לפגוש אותך סוף סוף״ ולדימיר אמר והושיט את ידו אליי, היה לו מבטא כבד ״גם אני שמחה להכיר אותך״ אמרתי בחיוך והושטתי את ידי ללחוץ את ידו.
״אני חייב להודות שלא ציפיתי לפגוש מישהי כל כך יפה״ הוא אמר וחייכתי במבוכה ״תודה גם אתה לא נראה רע בכלל״ החמאתי בחזרה והוא חייך לעומת נאצ׳ו שגופו התקשח ״אז״ נאצו קטע אותנו ״קטלין תראי למר ולדימיר את הציור שציירת״
״כן בטח״ עניתי וניגשתי לחדר הציור להביא אותו וחזרתי אחרי כמה שניות.
״וואו״ ולדימיר אמר ברגע שראה את הציור ״כן קטלין היא בין הצירות המוכשרות שתכיר״ נאצ׳ו אמר ״אין לי ספק בזה״ ולדימיר מיהר להגיב לו והאושר שחשתי התבטא בחיוך שלי ״הציור הזה בעצם מסמל אהבה, לפי מבטיהם של הזוג כשהם מביטים אחד בשנייה ואפשר לראות שהם אוהבים ובחרתי שהם יהיו על גג אל מול הנוף של איטליה שלדעתי אין דבר יותר יפה מזה ואין דבר שאני אישית אוהבת יותר מזה, זה אהבה בשבילי״ ולדימיר הביט בי מוקסם ״טוב אני לא חושב אפילו שיש על מה לדון, זה ברור שאני תורם למקום הזה, ציירת כמוך חייבת תנאים ראויים ופיתוח ראוי״ הוא אמר והחיוך שלי ושל נאצ׳ו לא ירד מהפנים הסתכלנו אחד על השנייה בגאווה ״ממש תודה מר ולדימיר״ אמרתי פונה אליו ״במקרה שלך באמת שאין על מה״ הוא ענה וגרם לי לצחוק בהוקרה ״מה דעתכם שנשב עוד יומיים במסעדת פייטרו לדבר ולסגור דברים״ ולדימיר הציע ובלי לחשוב פעמיים בכלל עניתי שאין בעיה אבל נאצ׳ו אמר שהוא לא יכול עוד יומיים כי הוא נוסע לפגישה מחוץ לעיר ולא יהיה פנוי כל היום.
״מצטער זה הזמן היחידי שאני יכול באותו יום בלילה אני כבר חוזר חזרה לרוסיה״ ולדימיר אמר ומיהרתי להגיב ״זה בסדר אני אגיע לפגישה ואעביר את כל הפרטים לנאצ׳ו״ אמרתי ונאצ׳ו הרצין אבל לא הייתה לו ברירה ״אוקיי תעבירי לי את הפרטים אני אהיה זמין״ הוא אמר ״אין בעיה״ השבתי ונפרדנו אחרי כמה דקות ממר ולדימיר וחזרתי לחדר הציור להשלים עוד כמה הזמנות.
———————————————
השעה הייתה כבר שבע וחצי סיימתי לארגן את חדר הציור הודעתי לנאצ׳ו שאני יוצאת והלכתי לכיוון הגג.
עליתי אל הגג והתיישבתי בקצה נושמת את האוויר הקריר ונרגעת.
צעקה קטנה נפלטה מפי כשזוג ידיים גדולות הרחיקו אותי אחורה והצמידו אותי אל גוף שרירי ״זה מסוכן לשבת ככה קטנה״ פראביציו אמר ונרגעתי הוא התיישב מאחורי כשאני בין רגליו וידיו מצמידות אותי אליו ״משוגע״ צחקתי וחיוך תחמני עלה על פניו הוא הרים בידו את פניי אליו והצמיד את שפתיו לשפתיי מנשק אותי ברעבתנות ״התגעגעתי אלייך״ הוא אמר, לא ראיתי את פראביציו יומיים אבל זה הספיק בשביל להתגעגע אליו ״גם אני״ המגע שלו היה חסר לי כבר אמרתי שזה סוג של סם בשבילי.
אחרי כמה שניות שהתנתקנו מהנשיקה והתנשמתי מרוב שהיא הייתה אלימה הטלפון של פראביציו צלצל הוא קם להתרחק ממני וענה לטלפון.
״נו איתרתם אותו?״ הוא שאל והידק את לסתותיו.
הצלחתי לשמוע אותו למרות המרחק ומבטו השתנה, נהיה לו מבט רצחני.
״עוד היום אני רוצה שיהיה צמוד אליו מעקב״ הוא אמר וידיו נקפצו לאגרופים.
ניסיתי להבין על מי הוא מדבר זה שיגע אותי כל השיחות שלו שהוא התרחק ממני בכל פעם שהייתה לו שיחה.
אחרי כמה דקות שהוא היה בטלפון ואני המשכתי להסתכל על איטליה מלמעלה הוא ניתק את השיחה התיישב על הקצה ומשך אותי לשבת עליו כך שאני על ירכיו צמודה לגופו, בהלה קטנה יצאה מפי ״פראביציו״ אמרתי חצי צוחקת והוא הסתכל עליי במבט רכושני ״אני מחזיק אותך״ הוא אמר והנחתי את ידי סביב צווארו והבטתי בו עוד כמה שניות לפני שהתחלתי לדבר
״מי זה היה?״ שאלתי ולקח לו כמה שניות לענות ״סתם מישהו מהעבודה״ הוא אמר והסתכל עליי במבט רציני
״אני רוצה לדעת עליך יותר פראביציו הכל קרה בנינו כל כך מהר ואנחנו מתקדמים בלי שאנחנו אפילו יודעים הרבה אחד על השניה״ אמרתי רצינית והוא נאנח וחדר לעיניי עם מבטו ״תשאלי מה שאת רוצה״ הוא אמר במבט מלא ביטחון מה שנתן גם לי ביטחון.
״מהו שם המשפחה שלך?״ גבותיי התכווצו כשהבנתי שאפילו את הדבר הזה אני לא יודעת, יש לי כל כך הרבה שאלות.
״פיזאנו, פראביציו פיזאנו״ הוא אמר מהדק את לסתותיו.
״שם יפה״ אמרתי מגחכת והוא צחק מהתגובה שלי והסתכלתי עליו מהופנטת, יש לו את הצחוק הכי יפה בעולם.
לאחר כמה שניות התאפסתי על עצמי ״יש לך אחים או אחיות?״
״כן, שני אחים ואחות״ הוא ענה עם חיוכו המדהים ״בני כמה הם ואיך קוראים להם?״ שאלתי מסוקרנת ״לאחד קוראים אנג׳לו הוא בן 29 ולשני קוראים קרלו והוא בן 27 ויש את אחותי הקטנה מריה שהיא בת 20״ אמר וצמרמורת עברה בגופי מקולו המושך ״אתה הגדול?״ שאלתי ״כן אני בן 30״ הוא ענה והצמיד אותי אליו, הרגיש בצמרמורת שלי.
פראביציו היה גדול ממני בשמונה שנים, אני בת 22, זה לא דבר שהפריע לי להפך אהבתי את זה, אני לא נוטה לצאת עם בנים בגילי כי הם לדעתי עדיין ילדים מניסיון ופראביציו לא היה ילד והוא באמת לא מתנהג כמו אחד כזה, פראביציו הגבר הכי גברי שהכרתי וזה מה שהכי משך אותי אליו.
״תספר לי על ההורים שלך?״ ברגע ששאלתי את זה מבטו נהיה חסר הבעה ״הוריי מתו, אני מעדיף לא לדבר על זה״ מיד התמלאתי בצער והרגשתי שלא הייתי צריכה לשאול את זה למרות שלא יכלתי לדעת ״אני מצטערת״ אמרתי
״זה בסדר״ הוא אמר והרגשתי את אגודלו מחליקה על מותני ״תמשיכי״ הוא פקד.
״במה אתה עובד?״ זאת השאלה שהכי מעניינת אותי.
״תעברי שאלה״ הוא אמר בטון מקפיא והיה נראה כאילו משהו נכנס בו, זה לא היה נראה הוא באותו הרגע אבל זה לא עניין אותי הייתי סקרנית מידי ״למה?״ כיווצתי את גבותיי לא מבינה למה הוא לא רוצה לומר לי.
״קטלין תעברי״ הוא אמר עם פרצוף החלטי וברגע שאמר קטלין במקום קטנה הבנתי שעדיף לי לעבור שאלה כי לא משנה כמה אתעכב על השאלה הזאת הוא לא יענה עליה.
״למה דווקא אני?״ המשכתי הפעם אני זאת שחדרתי עם מבטי לעיניו.
הוא הסתכל עליי ומבטו הפך לקר ולרכושני ובעיניו היו טירוף ״כי אני נטרף רק מהמחשבה שמישהו אחר יגע בך או אפילו רק יסתכל עלייך לשנייה, כי את שלי קטלין מהשנייה הראשונה שראיתי אותך״ הוא הידק את לסתותיו והביט בי במבט רכושני.
״ככה החלטת?״ התגרתי בו והרגשתי את אחיזתו בי מתחזקת ובידו השנייה הוא הרים את סנטרי ככה שהפנים שלנו היו צמודות עד שהרגשתי את השפתיים שלו על שלי ומבטו היה מקפיא ״כן ככה החלטתי״ הוא אמר בטון החלטי וריסק את שפתיו על שפתיי בנשיקה אלימה כזאת שלא השאירה לי אוויר וגניחה קטנה יצאה מפי ״הקול הזה״ הוא אמר ונשך את שפתי התחתונה עד שיצא ממנה קצת דם מה שגרם לי לגנוח שוב ופראביציו הרגיע את האזור עם לשונו, מצץ ומעביר את לשונו על השפה שלי ואז חזר שוב לנשק אותי ברעבתנות.

הפרקים עכשיו די קצרים מבטיחה שהפרקים החדשים שאשחרר אלו שלא פורסמו בפעם הקודמת שהספר הועלה יהיו יותר ארוכים❤️