אנחנו צריכות לדבר" אמרנו שתינו פה אחד
"אוקיי תתחילי" אמרתי לאמיילי, "אוקיי, תקשיבי", אמיילי התחילה, "אני לא סיפרתי לך על זה רק בגלל שחשבתי שתכעסי" הסבירה, "נו אמיילי" זירזתי אותה, "אני חושבת שאני אוהבת את לירן" אמרה ועצמה עיניים, "רגע אתם לא ביחד?" שאלתי קצת מופתעת, "לא ממש לא" אמרה, "אבל התנהגתם מוזר מלא זמן, והייתי בטוחה שאת מסתירה ממני את זה" אמרתי, "אני עזרתי לו" היא אמרה והורידה את ראשה, "עזרת לו?" שאלתי, "כן, הוא..הוא" אמיילי לא מצאה את המילים, היא לקחה אוויר והמשיכה "הוא נישק אותי" אמרה, הייתי בהלם, "אבל אז הוא אמר שזאת הייתה טעות, ושהוא לא יכול לעשות את זה" המשיכה, "חתיכת חרא" מילמלתי, "רונ.." אמיילי התחילה, "לא!" נעמדתי בעצבים, יצאתי מהחדר שאמיילי צועקת לי לעצור, "לירן!!!" צעקתי בבית, "היי היי מה קורה" שאל בלחץ, "אני יודעת שאנחנו אחים והכל, אבל עברת את הגבול, אתה מנשק את אמיילי ואז אומר שזאת טעות???" שאלתי והרמתי גבה, "א..א..." התחיל להגיד אך קטעתי אותו, "ככה אתה משחק בבנות?, למה נישקת אותה אם ידעת שזאת טעות!!???" צעקתי, "אנחנו מ...משפ.." קיבלתי סחרחורת, שיט!!! לא לקחתי כדורים מלא זמן!! "רוני את בסדר?" לירן עזר לי להתייצב, "כ..כן, פשוט לא לקחתי כדור" אמרתי, "אנחנו משפחה, למה עשית את זה?" שאלתי יותר בלחש, "אני מצטער" אמר והוריד את ראשו, "אני לא חשבתי" המשיך, "זה בסדר.." אמיילי אמרה מאחורי, "לא זה לא" המשכתי להתווכח, "רוני תירגעי" לירן התחיל להתעצבן, "אתה לא תגיד לי להרגע" צעקתי עוד הפעם, "אתה לא תפגע בה!!!" המשכתי להגן על אמיילי.
צילצול בדלת.
שתי דפיקות חזקות!
לירן לקח אוויר והלך לפתוח את הדלת, "מי אתה?" שאל לירן את הזר בדלת, "אני הגעתי לקחת את רוני" אמר בחור זר, התקדמתי לדלת וראיתי את אחד הבחורים של ניקולאס, "אני לא באה איתו לשום מקום" התעצבנתי, "מי זה?" לירן שאל, "ניקולאס בראון, קבע שאת באה איתי לאחוזה" אמר הבחור הזר בקול סמכותי, "נ..ניקו..." לירן החל לרעוד, "אתה לא לוקח את אחותי" לירן אמר וסגר את הדלת בפנים של אותו הבחור.
"רוני?מה?" אמיילי שאלה אותי,כשלא הבינה, "אני מקווה מאוד שיש לך הסבר למה שקורה כאן" לירן אמר, לא ידעתי מה להגיד.
לאחר רבע שעה שאנחנו עומדים אחד מול השני בלי לדבר, אביאל נכנס הביתה, ולירן פתח בצעקות...
"אז הוא רוצה לקחת אותך אליו בגלל שחטפו אותך?" אביאל שאל שניסה להבין, הנהנתי בתבוסה, "למה בכלל נשארתם בקשר?" לירן שאל, לא ידעתי מה להגיד, "אני לא יודעת איך זה קרה, אבל באמת שהוא לא כזה נורא כמו שאתם חושבים, הוא מאוד רג..." התחלתי לומר אך אביאל קטע אותי, "זה פאקינג ניקולאס בראון" אביאל הרים את קולו בכעס, "אני מודעת לזה, אבל הוא באמת די...נחמד נראה לי" אמרתי, "אם הוא יבוא לכאן בעצמו" לירן שאל והחל לרעוד, "הוא לא יבוא לכאן, יש לו דברים יותר חשובים לעשות מלבוא לכא...." נקטעתי על ידי דפיקות די חזקות בדלת, אביאל הלך לפתוח את הדלת, "רו..ני" אביאל אמר, "הוא" לירן אמר, "בטח, אתם סתם אומרים, ניקולאס בראון הזה לא יבוא לכאן, והוא יכול לקפוץ לי אם הוא חושב שאני אלך איתו" אמרתי בטוחה בעצמי, אולי בטוחה בעצמי יותר מידי, "לקפוץ לך?" ניקולאס שאל ונכנס לתוך הבית, לא ידעתי מה להגיד, "אתה לא לוקח את אחותי" אביאל צעק, "קודם כל תרגע" ניקולאס הסתובב לאביאל ולירן שעמדו המומים, אביאל היה שרירי וגבוה, אבל הוא לא משתווה לניקולאס, "שים לב מול מי אתה נמצא" אמר ניקולאס באיום, "לא איכפת לי אחותי לא הולכת איתך" אביאל אמר בלי פחד, לפני שניקולאס יעשה לו משהו אני פשוט... "אני אבוא" אמרתי בלחש, "אבל רוני" אמיילי אמרה ושמה את ידה על כתפי, "זה בסדר" אמרתי והורדתי את ראשי, עליתי לחדר אירגנתי תיק קטן, לקחתי את הטלפון וירדתי לאחר שתי דקות, שניקולאס כבר לא בבית, "רוני" אביאל ולירן קראו לי, "אני בסדר, זה עדיף מאשר שהוא יעשה לכם משהו" אמרתי בעצב, "אני מצטער" אמר לירן, "גם אני" אביאל אמר, חיבקתי אותם חיבוק גדול, והם החזירו לי חיבוק, "רוני" אמיילי עמדה מולי בדמעות בעיניים, "אמיילי הכל בסדר" אמרתי בעיניים דומעות וחיבקתי אותה, יצאתי מהבית, והלכתי לכיוון הרכב של ניקולאס, נכנסתי למושב ליד הנהג, אני לא יודעת למה אבל לא הייתי שמחה בכלל, הוא לקח אותי מהמשפחה שלי!...
"אני עושה את זה בשבילך" אמר
לא עניתי, המשכתי להסתכל לעבר החלון, רואה איך הוא לוקח אותי מהמשפחה הכי חשובה לי......
עוד פרק🤭❤️
YOU ARE READING
My passion, my love
Romanceהחיים שלי היו רגילים ושקטים כמו כל נערה בגילי , אבל לא הגורל שלי לא רוצה בכך הוא בכוונה הכניס אותו. את אותו אחד שהתמסרתי אליו, נתתי לו את כולי, הוא אחד כזה שמהווה פחד וקור, אי אפשר להבין אותו. ותאמינו לי אם מבט היה יכול להרוג אז כל מי שרק היה מסתכל...
