My passion, my love

פרק 36-אחים שלי

נקודת מבט ניקולאס-

מה היא לעזאזל חשבה לעצמה????!!!!??

כל היום אני בחיפושים אחריה.

דואג אולי אייס עשה לה משהו!

איך היא יכולה לחרפן אותי ככה??? אף אחת בחיים לא העיזה לנסות אותי!!!

"תגידי לי עכשיו" אמרתי מאופק, "מה פאקינג חשבת לעצמך???" אמרתי בטון לרוני, "ואת!" הסתכלתי לאמיילי, "למה לעזאזל עשיתן את זה??" שאלתי שוב, "אני.." רוני התחילה להגיד, אך ג'קסון הגיע, "אמיילי בואי" ג'קסון אמר באדישות שלא אופיינית לו, אמיילי הלכה אחריו והשאירה אותי ואת רוני ביחד, "כל היום שברתי את הראש בחיפושים אחרייך את מבינה את זה?!!" צעקתי, העצבים שלי כבר התפוצצו, היא הביטה בי בעיניים מצטערות ונשכה את שפתה התחתונה מלחת, התקרבתי אליה, היא נרתעה והלכה אחורה, "תירגעי רוני" אמרתי קצת מעוצבן מזה שהיא נרתעה למרות שאני מבין אותה, "אתה עצרת את הקשר שלי עם לירן ואביאל?" שאלה בכעס ועצביה חילחלו מול עיניי, "מה.." שאלתי לא מבין,

"אתה.ניתקת.את.הקשר.שלי.ושל.אחים.שלי!!!"

צעקה, "רוני תרגעי" הזהרתי אותה, "לא! אני לא ארגע, אתה קולע אותי פה בבית הזה במשך מליון שנה בלי לצאת לשום מקום ומצפה שאני לא אברח??? לא דיברתי עם אחים שלי כבר כמעט חודש" צעקה, "לא שמעתי אותם, לא ראיתי אותם" דמעות החלו להגיע לעיניה, כאב לי לראות אותה בוכה, את הנסיכה היפה שלי בוכה מולי, "רוני" אמרתי בקול הכי רגוע שיש, "אני לא מתכוון אני רק.." התחלתי להגיד, "כןכן שוב תתנצל שוב אני אסלח לך! די נמאס לי זה לא אמור להיות ככה, לא הייתי אמורה להיות קשורה לכל זה, אני לא אמורה להיות כאן בכלל, לך ממני לך! לך לזונות שלך" צעקה בכל הכוח ודמעות זלגו במורד לחייה, התקרבתי לנגב אותן ולקרב אותה אליי, "לא! אל תיגע בי" אמרה, ושברה אותי, "למה ניתקת את הקשר שלי ושל אחים שלי??" שאלה שוב בדמעות, אני לא מבין אל מה היא מדברת, "אני לא מאמינה" צחקה צחוק מזויף עם דמעות, "רק שיחקת בי, אני כאן רק כדי שיהיה לך משהו כל פעם שאתה צריך" יבבה, "אני שונאת אותך ניקולאס בראון!!!!" צעקה, פעם ראשונה שלא היו לי מילים, לא ידעתי מה להגיד לה, היא הפכה אותי לגמרי ולא הייתי מוכן לזה, היא רצה למדרגות ועלתה בוכה לחדרה, לא הספקתי לתפוס אותה....

"היי, טוב תקשיב אני צריך שתבואו לכאן" אמרתי, "מה" שאל, "כן, היא חושבת שלא.." אמרתי אך הוא קטע אותי, "לא סיפרת לה?" שאל, "עוד לא, אבל אני אספר" אמרתי, "זה לא סוד למה אתה לוקח את הזמן?" שאל, "לא יצא לי, עבודה וכל זה..." עניתי, "טוב אז מתי להיות אצלך?" שאל, "בחמש" עניתי, "עוד שלוש שעות? סגור" ענה, וניתקנו.
לפחות טיפלתי בזה, נאנחתי, עליתי לחדר של רוני ודפקתי על הדלת, "רוני?" שאלתי, "מ..מה?" שאלה באדישות אבל שמעתי את הבכי, "אני יכול להיכנס?" שאלתי בעודי עומד מחוץ לדלת מחכה שהנסיכה שלי תפתח, זה רק מראה עד כמה היא שינתה אותי, כמה אני צריך אותה, כמה אני אוהב לראות אותה שמחה ומחייכת, עכשיו אני מבין שלה אני לא אתן ללכת ממני בחיים!, הדלת נפתחה ורוני עמדה מולי, עיניה נפוחות ואדומות, כאב לראות את זה ועוד יותר כאב לי לדעת שאני גרמתי לזה, "אני.." התחלתי, אך רוני נפלה עליי בחיבוק כשמשקל גופה רפוי עליי, "אחים שלך רוני, כל יום הייתי מעדכן אותם, כל יום הייתי מתקשר והם אליי, כדי לדעת איך את, לא חשבתי..אני מצטער הייתי צריך להגיד לך והייתי צריך לתת לך לדבר איתם, אני פשוט..חשבתי ש.." נאנחתי, רוני הסתכלה עליי קצת בהלם, "מ..מה אתה..הם יודעים? הכל? דיברת איתם? כל יום?" רוני שאלה בהלם, היננתי, "לא אמרתי לך משהו כי ידעתי שאת מתגעגעת וידעתי שזה יעציב אותך, אבל רוני אני באמת מצטער שאני לא יכול לתת לך לצאת..זה פשוט מסוכן, ואני לא יכול לחשוב אפילו אם משהו היה קורה לך כי אז אני הייתי..." הסברתי מאופק, רוני התנפלה עליי בנשיקה, בנשיקה הזאת היו כל-כך הרבה רגשות מעורבים, בנשיקה הזאת הבנתי שהיא לא התכוונה, שהיא לא הבינה נכון ושהיא מצטערת, נישקתי אותה בלהט והתשוקה, הרמתי אותה עליי והכנסתי אותה לחדרה, נפלנו על המיטה, ידי היו כל אחת בצד אחר ליד ראשה כך שהן החזיקו את גופי, הנשיקה הפכה לאגרסיבית יותר ויותר, רוני ניסתה לתפוס שליטה אבל ידעתי שהיא לא תוכל אז נתתי לה, היא השחילה את ידיה מתחת לחולצתי וכרגיל המגע שלה עורר בי זרמים, "ניק.." רוני אמרה מבעד לנשיקה, "אממ" שאלתי וממשיך לנשק אותה, "אל תפסיק" אמרה בקושי.

פאק ניקולאס!