נקודת מבט רוני-
ניק וגקסון הלכו, ידעתי לאן..
לאחר שהגעתי קצת ריטה הביאה לי אוכל, המבט בעיניים שלה הסביר הכל, היא ידעה... כולם ידעו שחיללו אותי, החרדה שוב התפשטה בגופי, והגוש בגרון עוד לא עבר, "רוני" אמילי נכנסה לחדר, לניק לא היה כבר אכפת מאחר שזה גם החדר שלי ואמיילי היא כמו אחותי, "יש לך אורחים" אמרה ואז זזה מעט מהדלת, אחיי הגדולים עמדו שם, הדמעות בעייני הצטברו שוב, גם הם יודעים, בטח אני מגעילה אותם, "את לא!" אביאל קבע כאילו קרא את מחשבותיי, הם היו נראים חזקים והיום לבושים בשחור, ממש כמו ניקולאס, היה להם נעליים, "לאן אתם הולכים?" שאלתי והצבעתי על הנעליים, הם לא ענו לי והסתכלו אחד על השני, רגע! הם..הם, "לא" אמרתי ונענעתי את ראשי לשלילה, "אתם לא..לא יודעים בכלל א..איך" גמגמתי, אני לא יכולה לחשוב שאחים שלי יצאו להלחם מול האירגון של אייס, "רוני את לא יודעת, אבל ניקולאס סיפר לנו הכל, אנחנו כבר בשבועות של אימונים, ואני חושב שהגיע הזמן שתדעי" אביאל נאנח, "אני אספר" ניק הגיע, הוא לא יצא?, "לא, עוד לא כי אביאל ולירן מצטרפים, אבל הם רצו שנספר לך קודם" אמר, לרגע אחד קולו הצליח להשכיח ממני את כל מה שקרה לי, אבל זה היה לרגע אחד..."מ..מה קרה?" מלותיי יצאו בכוח לאור הגוש שבגרוני, "לירן? אביאל?" שאלתי לא בטוחה, הם התקרבו אליי ורק עכשיו ראיתי כמה הם השתנו, השרירים שלהם בלטו בדיוק כמו הוורידים שלהם, אבל מבטם גם השתנה, את זה לא רציתי לראות, מבטם היה אדיש, אבל כשהבטתי בהם ראיתי את רגשותיהם, "רוני תשבי" ניק פקד, לא זזתי, "תדבר" אמרתי, ומבטי שלח אליו חצים, "הסיבה שלא יכולתי לתת לך לצאת היא.." ניק התחיל אבל היסוס נכר בקולו, "היא?" הטחתי בו להמשיך, "היא אבא שלך" אמר, עיניי נפערו,
אבא שלי? מה הוא קשור?,
הוא לקח אוויר והמשיך "אבא שלי ואבא שלך היו חברים טובים, הם גדלו ביחד בתוך העולם שלנו ולאחר שסבא שלי מת אבי ירש את מקומו, אבא שלך ואבא של ג'קסון היו הכי נאמנים לאבי, אבל ברגע שאביך הכיר את אמך הוא לא יכל לעזוב אותה, המלחמה שלנו מול אייס גברה כשהוא ירש את מקומו, הכל הפך למסוכן יותר ואביך רצה לשמור על אימך כי היא הייתה בהריון, הוא אמר לאבי שהוא מתכוון לסיים את תפקידו אבל כולם יודעים שברגע שנכנסים לעולם הזה אי אפשר לצאת ממנו, אביך לא הקשיב לאבי והיא בכל זאת ניסה להתחיל חיים חדשים, אבא שלי ואבא של ג'קסון עזרו לו כי הם תמכו בו, אבל אייס שמע על אבא שלך, וכדי לנסות לפגוע באבי הוא..." ניקולאס נעצר ולקח אוויר, "הוא רצח אותו ואת אמא שלך" אמר שמעתי את הכאב בקולו.
קפאתי.
לא ידעתי מה להגיד.
"אבי אמר שאנחנו נשמור עליכם אבל לא נגלה לכם כי אבא שלך רצה שיהיו לכם חיים טובים יותר, אבל ברגע שאייס גילה שיש לו בת, וזאת את, עשיתי הכל כדי לשמור עלייך, ידעתי עלייך מאז שנולדת" אמר, לא יכולתי להגיד כלום, הייתי המומה, ניק התקרב אליי ולחץ את ידי לא נרתעתי אלא הרשתי לעצמי ליפול עליו ולבכות, ניק חיבק אותי, "את הבן אדם הכי חזק שאנחנו מכירים" אמר לירן, "אני באה איתכם" קבעתי, "רוני" ניק אמר, "לא! אתם לא יודעים אבל אני ואמיילי היינו בחדר כושר כל יום, התאמנו ו.." עצרתי לא ידעתי אם כדי להגיד את זה, "ו...?" ניק הסתכל עליי, "אל תכעס, אבל התאמנו עם אקדחים.." אמרתי, "רוני.." ניק התעצבן, "יכולתן לפגוע בעצמכן" אמר, "אבל ידעתי הכל, תמיד ידעתי, ידעתי שיקרה משהו כזה אבא הזהיר אותי!" צעקתי ונעמדתי, "איך?" שאלו לירן ואביאל, "הוא היה בא אליי בחלומות, הוא היה מזהיר אותי" הודתי, "אז אני לקחתי את עצמי בידיים, למדתי שאני צריכה להתחיל להגן על עצמי" הדמעות בעיניי לא ירדו אבל הרגשתי שהן היו על הסף, "אז אני באה, ואתם לא יכולים להגיד עוד משהו בנידון" קבעתי, "הוא יתחרט על מה שעשה להורים שלי ו..ולי" אמרתי בקול חנוק.
"יוצאים עכשיו, תתלבשו!" ניק פקד.
אני ואמיילי התלבשנו, שמנו טייץ שחור וחולצה שחורה, לקחתי את האקדח שאיתו התאמנתי עד היום ותחבתי אותו למכנסי כך גם אמיילי עשתה, הבטתי במראה ומבטי היה קר מה שאייס עשה שינה אותי, אני כבר לא אותה רוני... לקחתי שתי שמלות כחולות איתי ביד.
ירדנו למטה והבנים חיכו לנו, מבטם הופנה אלינו ואז לשמלות שבידי, "למה זה?" שאל ניק, "יש לי תוכנית" אמרתי בחיוך אבל חיוך שמסמל רעות.
חכו לזה......😉
YOU ARE READING
My passion, my love
Romanceהחיים שלי היו רגילים ושקטים כמו כל נערה בגילי , אבל לא הגורל שלי לא רוצה בכך הוא בכוונה הכניס אותו. את אותו אחד שהתמסרתי אליו, נתתי לו את כולי, הוא אחד כזה שמהווה פחד וקור, אי אפשר להבין אותו. ותאמינו לי אם מבט היה יכול להרוג אז כל מי שרק היה מסתכל...
