הפרק הזה הוא הקדמה לדמויות
קימברלי:
״תעירי את התחת העצלן שלך״
קול מוכר מידי במה שנשמע כמו שעמום, בדיוק כמו כל בוקר אחר.
״עוד חמש דקות אני מבטיחה״
אמרתי המילים שלי עמומות קלות כשדחפתי את הפנים שלי לתוך הכרית הנוחה שלי תוך כדי שאני מושכת את השמיכה עד לסנטר.
״מה חמש דקות ישנו?״
אמר קאם בקול עם טון
״אני יקח כל מה שאני יכולה להשיג״ אמרתי
שאני מסתובבת לכיוון ההפוך, קאם מציג את הגב שלו לכיווני
שסגרתי שוב את העפעפיים המתנפנפים שלי.
סוג כזה של דברים קורה ברוב הבקרים שבהם אחי קמרון היה מתפרץ לחדרי בלי הודעה מוקדמת ומתחיל להגיד לי להתוערר, אני יודעת שהוא עושה את זה בשבילי, הוא לא רוצה שאני יאחר לבית ספר, אבל ברצינות זה היה מעצבן.
החדר השתתק וגרם לי לחשוב שהוא נתן לי את החמש דקות הנוספות שרציתי לישון בהם אבל לחרדתי השמיכה ששמרה על חום גופי הקר נקרעה מאחיזתי.
כמובן מתי קאם היה נדיב מספיק כדאי לתת לי לישון שלום?
״יש לך-״ הוא עצר לשנייה כשהוציא
את הטלפון שלו מהכיס הקידמי שלו
כדי לבדוק מה השעה
״עשרים דקות להתכונן, אני מציע לך שתוציאי את התחת העצלן שלך מהמיטה לפני שאני יגרור אותך לבית ספר עם פיג׳מת הפנדה החמודה שלך.״
הוא אמר בלעג, גבה מורמת בשקט.
הרגשתי שהגירוי שלי עולה.
״איכס בסדר! אתה בלתי נסבל.״ אמרתי
״כן אוהב אותך גם לעזעזל אני מחכה לך למטה כרגיל״
קאם אמר והביט בטלפון שלו שיצא מחדרי בלי עניין גורם לי לגלגל עיניים.
לא הייתי אף פעם אדם של בוקר במיוחד שזה אומר שהייתי צריכה להתעורר רק כדאי ללכת לבית ספר.
אבל כמובן, קאם היה הטראמפ שלי לבית ספר כל יום, אז אני פשוט אצטרך להשלים עם ההתבכינות הבלתי פוסקות שלו כל בוקר.
לאחר שהחלטתי להפסיק להתעצל, קמתי מהמיטה שלי מנמנמת לכיוון השירותים, יכלתי רק לדמיין כמה נורא נראתי לכל מי שמתבונן, עם המנעולים החומים המבולגנים שלי בחוסר סדר והחושך מתחת לעיניי מעיד על כך שהייתי ערה כל הלילה.
עשיתי כרגיל, צחצחתי שיניים, התקלחתי במהירות, שטפתי פנים, עד שחזרתי לחדר שלי והוצאתי בגדים להיום.
הלכתי עם שמלת קיץ לבנה פשוטה
בלי לחשוב יותר מידי על על איך אני נראת שנותרו רק יומיים לבית ספר.
עם זאת, החלטתי למרוח כמות קטנה של קונסילר מתחת לעיניים, בניסיון אחרון לנסות נואשות לכסות את השחור מתחת לעיניים.
״כל כך נחמד מצידך לבוא״ קאם אמר בחיוך וסרקסטי.
״אתה צריך לדעת עד עכשיו שאני לא בן אדם של בוקר״ אמרתי בעודי תפסתי תפוח מקערת הפירות תוך התעלמות מהאופן שבו גלגל את עיניו.
YOU ARE READING
בטעות
Actionחשוב לי להגיד שאני מתרגמת את הספר כי התחברתי לספר מאוד. ״אני שמח שאף אחד לא דפק אותך. כי עכשיו אני זוכה להיות הגבר הראשון האחרון והיחיד שאי פעם זכה לראות את הגוף היפה הזה שלך. אני זוכה להיות הראשון לזיין אותך, הראשון שיזכה לתבוע אותך לעצמו, אני יכול...
