בטעות

פרק 22

קימברלי:

לחלן היה כאן שחזרתי כיוון שיכולתי לשמוע את קולו הייחודי והרם שלו.
גם לא הייתי כל כך המומה לשמוע מוזיקה רועשת ושואגת בכל הבית, כי ניחשתי שלחלן יעשה משהו כזה.
אמרתי את זה פעם אחת ואני יגיד את זה שוב הוא היה איש מאוד מעניין.

חשבתי שעדיף ללכת ולספר לניתן שהגעתי כדי להקל על הדאגה שלו.

״עם תעלה למעלה בקומה הראשונה תראה דלת שנייה מימינך אתה יכול להכנס לשם ואני שם עוד רגע.״
אמרתי לאדוניס בחיוך.

הוא הנהן בראשו לא ממש מקשיב מביט בבית ביראת כבוד שפתיו מפושקות.

ברגע שהוא עלה למעלה עשיתי את דרכי למטבח שממנו הגיע מקור המוזיקה רמקול גדול.

הסתכלתי מסביב לפני שהרגשתי צרור חד של קנאה היכה בי שראיתי שם שתי בחורות מדהימות.
אחת ישבה על הברכיים של לחלן בעוד השנייה ישבה לייד ניתן, קרובה מאוד לניתן.
למעשה הייתי מרוכזת מידי בבנות מכדי להבחין בכלל בנוכחותם של ארבעת הבחורים שם.

״הוא היי יפה,את בסדר?״ שאל אותי לחלן שהבחורה שישבה על ברכיו נעצה בי מבט זועם.

״כן אני בסדר.״ אמרתי בחיוך מזויף.

תמיד הייתי טובה בלהסתיר את הרגשות שלי אבל זה היה קשה מכיוון שיכולתי לראות את הילדה מלטפת את זרועו המקועקעת של ניתן.

רק הסטתי את מבטי.

״מי זאת היפיפייה הזאת?״ שאל אחד הבחורים,הוא נראה די טוב.

הסמקתי מהמחמאה כמו שעשיתי תמיד.

״זה לא עניינך המזויין״
אמר ניתן בכעס וגרם לי לקפוץ קלות למשמע הטון הכועס שלו.

״אוקיי אחי תרגע זו הייתה רק שאלה.״
אמר הבחור החיוך ערמומי.

״היי למה שלא תצטרפי אלינו?״
שאל אותי עוד אחד מהחברה ואחריו נשמעו קריאות אישור מהאחרים.

״זה נחמד מצידך אבל אני לא רוצה להתערב, באתי רק להגיד לניתן שאני בבית.״
אמרתי שהסתכלתי עליו.

״איפה החבר שלך?״
שאל אותי ניתן שהוא התרחק מהבחורה.

רציתי לחייך מזה אבל לא.

״למעלה אני הולכת עכשיו.״ אמרתי בעודי מתרחקת במהירות אל המסדרון השקט מבלי לחכות לתשובתו.

לא יכולתי לסבול להיות בחדר איתו עוד הרבה זמן שאישה אחרת תפסה אותו.
זה כאב יותר מידי.

הוא עקב אחריי מייד חיבק את מותניי מאחור לפני שסובב אותי בחיפזון כדי לעמוד מולו.

״את בסדר?״ הוא שאל בעייפות תוך כדי שהוא מביט היטב בהבעה שלי.

״כן אני בסדר.״ אמרתי בחיוך קטן.

הוא נתן בי מבט עצבני.

״את לא בסדר תגידי לי מה מפריע לך.״
הוא לחץ.