בטעות

פרק 23

ניתן:

״לחלן מי לעזעזל האנשים האלה?״ שאלתי בעצבים.

׳רק אני ואתה נאתי כדי שנוכל לקבל קצת זמן אחי׳

כן התחת שלי.

״חברים שלי אל תהיה גס רוח.״
הוא אמר שהוא גלגל את עיניו.

״למה הם בבית שלי?״
שאלתי עצבני.

״אתה צריך להרגע נאתי פשוט לשבת ולשתות משהו.
הם לא גורמים לנזק.״
הוא אמר לפני שהבחורה האקראית על ברכיו משכה את שפתיו בגסות על שפתיה וגרמה לי לעוות פנים ולהסיט את מבטי בגועל.

נאנחתי ברוגז לפני שהתיישבתי עם מישהו מהם נשפך הוא מחוץ לבית שלי.

הדברים שאני עושה עבור לחלן.

יש לו מזר שהתעללתי בו ולא יכולתי להתעסק עם התעלולים שלו היום.

הייתי מעדיף לעשות את העבודה שלי היה לי הרבה מה לעשות וגירד לי לקום וללכת מהמשרד שלי.

אני תוהה מה קימברלי עושה עכשיו אני מעדיף להיות בסביבה שלה גם עכשיו.
כבר היה חסר לי הקול המלאכי והמתוק שלה והלחיים שנראו אדום קבוע בכל פעם שהיא הייתה סביבי.
היא אמורה לחזור עד עכשיו בעצם.

כאילו על הכנות הילדה הקטנטנה הסתובבה למטבח עם חיוך קטן על שפתיה הניתנות לנשיקה.
היא נראתה מקסימה עם שערה המתולתל בכל מקום.
כנראה שררה רוח בחוץ.
עיניה התרחבו מעט לעברי וגרמו לי להתבלבל?
ואז הסתכלתי לצידי וראיתי בחורה יושבת ממש לידי.

היא הייתה שם כל הזמן הזה?

התרחקתי במהירות לפני ששאלתי את קימברלי איפה חבר שלה

אחרי שהצלחתי להרגיע אותה לגבי הבחורה האקראית, היא עלתה במדרגות לחדר שלה שם היה חבר לשה וכבר נמאס לי מהאנשים האלה בבית שלי.

אחד המטומטמים כבר שפך את הבירה שלו על השיש הלבן שלי.

"כולכם תצאו מהבית שלי."
השתחררתי כשחזרתי למטבח שבו ישבו כל האנשים האקראיים.

איך לחלן בכלל הכיר את האימבצילים האלה.

למה אני בכלל מופתע כשזה מגיע ללחלן.

כולם עמדו שם מבולבלים.

"תנו לי לנסח את זה מחדש.. תעופו לעזעזל מהבית שלי עכשיו." אמרתי בכעס.

כולם דשדשו במהירות מהמטבח שלי לכיוון הדלת שלי לפני שעזבו.

"לא מגניב נאתי, הזין פשוט חסם אותי." אמר לחלן בעודו הסתכל על נערה אקראית עוזבת, עיניו מלאות בייאוש.

"זה אומר גם אתה." אמרתי ברצינות.

"סליחה-."

״תצא לחלן.״ אמרתי בשיניים חריקות.