בטעות

פרק 30

קימברלי:

אני מתעוררת ששמעתי ציוץ ציפורים מבחוץ וקרני השמש החמות זורחות על פניי.
נאנחתי והפניתי את הגב לחלון כשמשכתי את השמכה מעל ראשי.

קפצתי בפחד כששמעתי חבטה חזקה מגיעה מלמטה ואחריה כמה קללות.

קרעתי את השמיכה ממני ולבסוף הסתכלתי סביב החדר.
זה היה החדר של ניתן.

כל האירועים מאתמול בלילה פגעו בי בבת אחת.. נחטפתי, כמעט אנסו אותי, וניתן...
בא להציל אותי כמו נסיך אמיתי בשריון נוצץ.

התגלגלתי מהמיטה בגניחה.

הייתי באחת החולצות של ניתן.
המחשבה עליו גרמה לי להזעיף את פניי ודמעות נוקרות את עיניי.

למה הוא היה כל כך נחמד אליי אחרי כל מה שהוא אמר?
אחרי מה שהוא עשה?

עדיין לא יכולתי שלא למשוך את החולצה עד האף, להריח את הריח המוכר והממכר שלו.

יצאתי מהחדר וירדתי באיטיות למטה כדי לבדוק את הרעש.

הפנים שלי התכווצו כאשר ריח חריף פלש לחושים שלי, וגרם לי לכסות את האף שלי בידיים.

אני חושבת שהזיתי כשחשבתי שראיתי סומק קטן מופיע על הלחיים של ניתן.

"ובכן..
אני יודע כמה את אוהבה עוגת שוקולד, במיוחד מתכון של אמא שלי אז..
חשבתי להכין לך אחת..
יחד עם ביצים ובייקון אבל זה לא ממש הסתדר." הוא אמר לפני שהשתעל והביט הרחק מעיניי הפקוחות.

הסתכלתי אל המחבת וראיתי בייקון שרוף ו-2 ביצים לא מבושלות מאוד מונחות על צלחת.

הלב שלי נמס פיזית מהניסיון שלו למחווה מתוקה. לא הייתי רגילה שניתן עושה דברים כאלה.

"תודה רבה לך."
אמרתי בחיוך רחב שגרם ללחייו להאדים כנראה הפעם.

"חמוד."
אמרתי בהתגרות כשניגשתי אליו ונשקתי לאחת הלחיים האדומות שלו.

"אני לא חמוד."
הוא אמר את המילה בגועל וגרם לי לצחקק כשהבטתי בכל הסירים והמחבתות המונחים על השיש.

"ג'יין בדרך כלל מכינה את העוגה..
ואת האוכל..
אז לא ממש ידעתי מה לעשות."
הוא אמר מסתכל עליי נבוך.

"זה בסדר, אני בטוחה שאנחנו יכולים להכין עוגת שוקולד, אבל אני חוששת שזה לא יהיה כמו של האמהות שלך."
אמרתי כשהסתכלתי עליו בחיוך.

הוא בחן את פניי קצת לפני שהוא עונה.

"יש לנו מרכיבים ב ארונות."

....

"אז מה בדיוק אנחנו עושים שוב?"
שאל ניתן בעודו מסדר את שערו המבולגן, ועמד שם ונראה טעים עם מכנסי הטרניג האפורים שלו.

שרירי הבטן האלה...

"מכינים עוגת שוקולד".
אמרתי בחיוך זוהר כשחיפשתי בארון העליון שלו מצרכים.