"אחר כך הוא שאל אותך אם אתה רוצה להצטרף? אין, אני מתה." בוני נשפכה מצחוק בעוד שרוזלינה עדיין מלאה בעצבים. היא תקעה את הכפית שלה בתוך קופסאות הגלידה ולקחה עוד קצת. היא עדיין לא הצליחה לעכל את גודל החוצפה והגועל שיכולים להיות קיימים באדם אחד. הוא פשוט הגעיל אותה. היא ממש לא עומדת להיות בצוות הניקוי, עדיף להתפטר מאשר להיקלע לעוד פגישה עם המיליארדר הפוץ הזה.
"את עוד שניה מועכת את כל הקופסא של הגלידה. תרגעי." בוני הניחה את ידה על היד שבה רוזלינה החזיקה את הגלידה וליטפה אותה. רוזלינה הסתכלה על הקופסא וראתה כי מרוב עצבים היא מעכה כמעט לגמרי את קופסאות הגלידה. היא הרפתה את אחיזתה ועצמה את עיניה, מנסה להירגע.
"אל תתייחסי אליו הוא סתם שמוק מליארדר וחתיך על." בוני ניסתה להרגיע אותה אבל מסתבר שזאת משימה די קשה בהתחשב בכך שהיא פינטזה עליו תוך כדי.
"הוא לא חתיך." רוזלינה התנגדה בתוקף.
"הוא כן. די להכחיש." בוני לא הבינה את דרך מחשבתה של חברתה.
"הוא לא."
"הוא כן."
"איכס."
"את איכס."
"תשתקי!"
"תסתמי!"
"הפסקת אש?" רוזלינה הושיטה את ידה לאות הסכם שלום. בוני חשבה כמה רגעים ואז לחצה את ידה של חברתה.
הארי העיף את סטייסי במהירות מהמלון, לא הייתה לו סבלנות אליה. המילים שהבחורה הזאת אמרה לו לא יצאו ממחשבותיו. הוא לא ידע אם זה היה סתם מרגע של כעס או שהיא באמת התכוונה לזה, ומשום מה זה הטריד אותו ולא נתן למוחו מנוחה. השעה הייתה מאוחרת והארי גווע ברעב, הוא החליט לראות אם במקרה חדר האוכל עדיין פתוח. הוא התלבש במהירות בג׳ינס פשוט ובחולצה מכופתרת, בכל זאת הוא עדיין צריך להיראות ייצוגי, ויצא מחדרו הענק. הוא ירד במעלית לקומת הלובי ומשם הלך לחדר האוכל. כבר מרחוק היה אפשר לראות שהוא סגור כי לא היה אפילו אור אחד בודד שהיה דלוק. הארי בכל זאת המשיך להתקדם, כנראה שהרעב גבר על ההגיון. הוא ראה שהכל סגור אך שמע קולות מבפנים. הוא קירב את אוזנו אל הדלת וניסה לשמוע את הקולות יותר טוב. אלה היו צחקוקים. הארי התקדם לכיוון קולות הצחוק עד שהגיע לדלת המטבח. הוא פתח אותה מבלי לחשוב פעמיים, הרי מה כבר יעשו לו? כשראה ממי נובע הצחוק הוא קפא. זאת הייתה הנערה ממקודם.
רוזלינה ובוני הפסיקו לצחוק ברגע שראו מי נכנס למטבח. תוך רגע אחד ההפתעה התחלפה לעצבים.
הבעת הפנים של רוזלינה הפחידה את הארי עד כדי כך שחשב שם לא יברח מהחדר ברגע זה כבר לא יהיה יותר הארי סטיילס, יהיה הארי סטיילס ז״ל. הארי לא טעה בהרגשתו, רוזלינה באמת שקלה באופן רציני את האפשרות לקחת את אחד מסכיני הבשר ופשוט לערוף להארי את הראש.
בוני הסתכלה על שני הפרצופים של הארי ורוזלינה והבינה שאם לא תעשה משהו זה יכול להיגמר רע.
"אני יכולה לעזור לך במשהו?" היא קמה במהירות עם חיוך גדול והסתירה את שדה הראיה של רוזלינה כדי שלא תוכל לראות את הארי וכך יהיה לה זמן להירגע.
"אני רעב, ולא הספקתי לרדת לארוחת הערב... יש סיכוי שיש איזה משהו קטן לנשנש?" הארי היה נבוך וגירד את עורפו כשלא העז להסתכל על רוזלינה, שידעה בדיוק למה לא הספיק.
"איך תספיק אם אתה עסוק בלזיין זונה בלונדינית ומנותחת בזמן שארוחת הערב מוגשת?" רוזלינה אמרה לעצמה בלחש.
"רוזלינה!" בוני נזפה בה. כנראה שלא מספיק בלחש.
"אם לא היית נכנסת בלי לדפוק זה לא היה קורה בכלל!" הארי החל להתעצבן.
"נכנסתי בשביל לנקות לאדון המפונק את הסוויטה המפוארת שלו! אין בעיה, אף אחד את ייכנס לנקות יותר בכל השהות שלך במלון! תחיה בדיר חזירים מצדי ותמשיך לזיין כמה שאתה רוצה!" רוזלינה לא נשארה חייבת והחזירה לו בתוקפנות.
"אם לא היית כזאת קרה ולא זורמת, היית יכולה להצטרף ובמקום שהיינו מגיעים למצב הזה את היית הרבה יותר רגועה... אבל, זה הפסד שלך." הארי בחר טקטיקה שונה וקרץ לרוזלינה בממזריות.
רוזלינה לא יכלה להתאפק יותר. היא ניסתה לנשום עמוק ולהרגע אבל זה לא הצליח. הוא רק עצבן אותה יותר. היא קמה ממקומה והתקרבה אליו עד שהיו במרחק נשימה, ואז ללא כל אזהרה מוקדמת היא החטיפה לו סטירה ויצאה משם בראש זקוף.
הארי שם את שתי ידיו על הלחי הבוערת ועצם את עיניו בחוזקה. בוני עמדה שם מוכת הלם ולא הצליחה לזוז.
"אוח! אפשר קרח או משהו?" הארי שאל וגנח בכאב.
"הו, כן בטח!" בוני התעשתה ורצה להביא קרח מהמקפיא.
"קח, תניח את זה על הלחי זה יעבור בעוד כמה דקות." היא הושיטה לו את הקרח. הוא שם אותו על הלחי שפעמה מכאב וחיכה.
"היא בדרך כלל לא כזאת..." בוני ניסתה להגן על חברתה הטובה.
"באמת?!? אז איך היא בדרך כלל?" הארי שאל בציניות מלווה בהמון עצבים.
"היא מצחיקה ונחמדה, היא באמת בן אדם מדהים פשוט צריך להכיר אותה." בוני ניסתה לתאר את רוזלינה בתמציתיות אך בכל זאת בצורה טובה.
"ממש בן אדם מדהים!" הארי המשיך עם הציניות המוגזמת. הוא לא הצליח להבין איך השטן הזה יכול להיות בן אדם נחמד ומצחיק.
"אתה פשוט צריך להכיר אותה..." בוני לא וויתרה והמשיכה לשמור על כבודה של רוזלינה.
"אני לא רוצה להכיר אותה."
------------
שלום!
העליתי פרק באיחור כי הייתי כל השבוע בקורסים בצופים. מצטערת על העיכוב. מקווה שנהנתם תצביעו ותגיבו תגובות ארוכות ומודעות כי זה ממש מבאס כשלא מגיבים... זה מה שנותן את המוטיבציה...
אוהבת ואולי יעלה עוד פרק כפיצוי (אפשר לשחד אותי עם תגובות...;))
YOU ARE READING
GRANDOR // H.S
Fanfiction׳החיים הם באמת פשוטים, אלה אנחנו שמתעקשים להפוך אותם למסובכים.׳ הסיפור מכיל: •תכנים מיניים •שפה גסה •כל דבר אחר אשר יעלה על רוחי ממליצה לקרוא ומקווה שתאהבו:-) הסיפור השלישי שלי בווטפאד. זכויות שמורות. העתקה אסורה בהחלט. •קרדיט ל-another4world המוכשר...
