רוזלינה הגיעה לביתה וכמעט שברה את הדלת כשלא נפתחה בפעם הראשונה. היא נכנסה למקלחת, פשטה את בגדיה ונתנה לזרם המים לנסות להרגיע אותה מעט. היא סיימה להתקלח כעבור עשרים דקות, ועשר דקות אחר כך כבר מצאה את עצמה במיטה. היא לא אכלה כמעט כלום היום חוץ משטויות, היא הסתכלה על בטנה והתפללה שהיא תישאר ככה גם מחר ושלא תקום בבוקר עם איזו קרס קטנה. רוזלינה עצמה את עיניה ונתנה לעצמה לשקוע בשינה עמוקה שלא כוללת את הארי סטיילס.
הארי נכנס לסוויטה וטרק אחריו את הדלת. הוא נכנס לחדר השינה הגדול ופשט את בגדיו במהירות. במהירות מסחררת גופו כבר נכנס אל המיטה הגדולה. לא משנה כמה ניסה הוא לא הצליח להירדם גם כעבור חצי שעה. הראש שלו היה מלא במחשבות על הבחורה חסרת המעצורים. היא פשוט מרשה לעצמה להגיד לו כל דבר שעולה על רוחה. זה אף פעם לא קרה לו והוא לא יודע מה הוא מרגיש לגבי זה. בנוסף, כל דבר שהיא אומרת גורם לו להרהר. אולי זה באמת נכון?
זה אף פעם לא קרה לו עם אף אחד בחיים הוא לא רגיל ליחס כזה.
הבחורה הזאת פשוט משגעת אותו.
הארי הבין שלא יוכל להירדם בזמן הקרוב והחליט לנצל את הזמן בשביל לעבוד. הוא פתחת את המחשב הנייד שלו והתחיל לעבור על מיילים. הוא מילא ניירת וחתם על מסמכים. הוא עבר על חוזים וגם כתב כמה, בקיצור יש לו הרבה מאד עבודה. לאחר שלוש שעות של עבודה ללא הפסקה, הארי הבחין שהשמש כבר זורחת, כלומר, הוא לא עצם עין כל הלילה. לא היה לו מושג איך יעבור את היום הזה.
רוזלינה פקחה את עיניה והלכה לשירותים כדי להתחיל את כל התארגנויות הבוקר שלה. השעון המעורר צלצל רק עכשיו, מאחר כרגיל בחמש דקות. לרוזלינה כבר היה שעון ביולוגי, הגוף שלה ידע מתי היא צריכה לקום ופשוט קם בעצמו. היא לא הייתה זקוקה לשעון המעורר. הפעם היא לא תאחר, כך קיוותה לפחות. הפעם היא גם לא תתן לרובין להפוך אותה לשפחה שלו. היא לא תתקל במר סטיילס המנופח הזה שוב. שלוש הפגישות היחידות שהן ראתה אותו הספיקו לה לגלגול חיים שלם. היא התארגנה במהירות והפעם נשאר חה מספיק זמן כדי לשתות כוס קפה ולאכול איזה טוסט קטן. היא שמה את הכלים בכיור ויצאה לדרכה אל עבר מלון ה׳גרנדור׳.
היא הגיעה כעבור עשרים דקות והלכה ישר לחדר העובדים מספר 2. שיין כבר היה שם ובוני עדיין לא הגיעה. היא התקדמה לתא הלוקר שלה והוציאה את תחפושת החתולה שלה, או יותר נכון את חתיכת הבד בצורת תחפושת החתולה שלה. בזריזות לבשה את התלבושת והלכה בצעדים גדולים לעבר שיין. הספה הבלויה שיש להם בחדר נראתה מזמינה. העייפות החלה להשפיעה על רוזלינה.
"הכל בגלל הסטיילס הזה!" רוזלינה התלוננה בפני שיין ששאל אותה למה היא כל כך עייפה. שיין הבין שאם ידברו עליו זה לא יעזור אלא רק יחמיר את המצב והעדיף לשתוק.
רוזלינה עצמה את עיניה, נותנת לגופה עוד חמש דקות של מנוחה.
"קומי, צריך ללכת לאולם." רוזלינה הרגישה שמישהו מנער את גופה. היא פקחה את עיניה וראתה את שון ובוני כבר מוכנים מעליה. היא קמה במהירות, יישרה את שולי שמלתה והלכה ביחד עם חבריה לכינוס הבוקר באולם.
הארי בדיוק סיים לסדר את עניבתו כשגריפין קרא לו לבוא לפגישתו הראשונה בסדר היום. הוא יצא מחדר השינה ולקח מידו של גריפין את כוס הקפה שהכין בשבילו. השניים צעדו אל הלימוזינה, מתכוננים לעוד יום עמוס בעבודה.
הארי שתה את כוס הקפה שלו בדרך, נזהר שלא תישפך אפילו טיפה אחת קטנה.
"אדוני, שכחתי להגיד לך. הפגישה של אחת נדחתה. לא בדיוק הבנתי את הסיבה אבל היא נקבעה מחדש לעוד יומיים. יש לך שעתיים חלון היום." גריפין אמר מהצד השני של החלון שמפריד בין הנוסע לנהג.
"בסדר. תודה גריפין." הארי ענה בסמכותיות.
הלימוזינה חנתה בחניון המפואר של סניף משרדי הבנק המנוהל שם. גריפין יצא מהלימוזינה ופתח להארי את הדלת. הארי יצא בקלילות והתחיל להתקדם לעבר כניסת המשרדים הגדולים.
הפגישה ערכה כשלוש שעות עם שתי הפסקות באמצע. הארי ניסה לפקוד על עיניו לא להיסגר. הוא היה כל כך עייף עד שהרגיש שאם לא יישן בקרוב הוא פשוט יקרוס. גריפין ראה את מצוקתו של הארי ודחה לו גם את הפגישה השנייה שהייתה אמורה להתקיים. הארי הודה לו בכל ליבו על כך.
רוזלינה שובצה היום, למזלה, במטבח ביחד עם שיין. שיין תמיד עובד במטבח הוא הסו-שף. זו העבודה הכי כייפית, לפחות לדעתה של רוזלינה. אפשר לנשנש תוך כדי ולרקוד לצלילי השירים המוזרים שמתנגנים להעלאת המצב רוח מבלי לחשוש שמא יצחקו עליך. בנוסף, במטבח נמצאים האנשים הכי כייפים לעבוד איתם. רוזלינה שמחה שנפל בחלקה לעבוד שם היום.
בשניה שרובין סיים את חלוקת הצוותים רוזלינה ושיין צעדו אל המטבח כדי להתחיל בהכנות לארוחת הצהרים. לפחות הם לא הצוות שצריך להכין את ארוחת הבוקר משום שאז היו צריכים להתייצב במלון בשעה מוקדמת מאד.
הארי נכנס לסוויטה, נכנס לחדר השינה, הוריד את בגדיו ונשאר בבוקסר בלבד. הוא נכנס מתחת לשמיכה המפנקת ונרד תוך דקות אחדות.
רוזלינה התחילה בחתיכת 70 המלפפונים שהפקידו בידיה. היה לה מצב רוח טוב למרות כל העייפות.
הלוואי שזה היה נשאר ככה.
YOU ARE READING
GRANDOR // H.S
Fanfiction׳החיים הם באמת פשוטים, אלה אנחנו שמתעקשים להפוך אותם למסובכים.׳ הסיפור מכיל: •תכנים מיניים •שפה גסה •כל דבר אחר אשר יעלה על רוחי ממליצה לקרוא ומקווה שתאהבו:-) הסיפור השלישי שלי בווטפאד. זכויות שמורות. העתקה אסורה בהחלט. •קרדיט ל-another4world המוכשר...
