פרק -12- "השפעת האלכוהול"

254 21 0
                                    

רוזלינה התעלמה מהמועקה שהחלה להתפשט בחזה, ומהתחושה הלא נוחה שהתפשטה גם היא.

המוזיקה המשיכה, וכך גם רוזלינה המשיכה לרקוד. היא נתנה לשערה הארוך להתפרע וחייכה את החיוך הגדול ביותר שלה, עד שכל שיניה היו חשופות.

היא חשבה לכמה דקות ואז הבינה שהיא לא תוכל להמשיך לעשות את זה. היא סובבה את ראשה ומיקדה את מבטה על הבחור שהחזיק במותניה כרגע. זה היה הארי. הוא חייך אליה והמשיך לרקוד כאילו הכל כרגיל וכלום לא מוזר. למרות ששום דבר בסיטואציה הזאת לא היה רגיל והכל בה היה מוזר.

"מה אתה חושב שאתה עושה?" היא שאלה אותו וניסתה להעיף את ידיו מגופה.

"רוקד איתך...?" ספק שאל ספק ענה.

"כבר לא." היא העיפה את הארי ממנה בגסות והתרחקה מרחבת הריקודים.

היא חטפה איזה שוט שהיה על הבר והורידה אותו במהירות במורד גרונה.

"רוזי!" היא שמעה את הארי מאחוריה.

"מה אתה רוצה ממני?" היא שאלה בעייפות.

"את מאד יפה היום את יודעת?" הוא התעלם לגמרי משאלתה. כמובן שהוא היה שיכור במקצת אך מכיוון שגם לרוזלינה לא היה חסר אלכוהול בגוף היא לא חשבה על האפשרות הזו אפילו לשניה.

"הארי תעזוב אותי. למה באת לפה מההתחלה?" היא התיישבה על אחד מכסאות הבר וניסתה להשתלט על הסחרחורת שתקפה אותה.

"כדי לראות אותך. מה השאלה פה?" הוא חייך אליה ונשען על הבר כדי לא למעוד.

"אנחנו צריכים להתחיל בהתערבות אני כבר לא יכולה לחכות לרגע שבו אני אנצח ואקרע לך את הצורה!" היא קראה בקול וחיוך גדול עלה על פניה.

"ההתערבות מתחילה ממחר!" הארי חייך אליה וקבע.

רוזלינה הנהנה לעברו בתגובה. לאחר שתי דקות בהן שניהם ניסו להשתלט על הסחרחורות שלהם הארי התקדם בחזרה לרחבת הריקודים. רוזלינה הסתכלה על כל צעד וצעד שלו וחיכתה לראות מה יעשה עכשיו. ולכן, כאשר הוא נצמד לאיזו פרוצה בלונדינית היא הופתעה לגמרי. מצד אחד היא ידעה שזה בדיוק מה שהולך לקרות, אבל מצד שני, היא קיוותה בכל ליבה שזה לא יקרה.

היא הסיטה את מבטה משני הגופות הצמודים והמיוזעים והחליטה ללכת לביתה. היא קמה מכיסא הבר וניסתה לפלס את דרכה בין האנשים וגם לא ליפול תוך כדי. היא יצאה מהמועדון ונתנה לאוויר הצח למלא את ראותיה.

"מה את עושה בחוץ, בקור הזה?" היא שמעה את קולו של הארי מאחוריה. מככיוון שחשבה שהיא לבד היא נבהלה מיד אך מיד לאחר מכן התאפסה על עצמה.

"סתם הייתי צריכה קצת אוויר. אני לא מרגישה כל כך טוב." היא הסבירה. "איפה הבלונדינית שלך?" היא שאלה אותו בסלידה גלויה.

"העפתי אותה." הוא הניף את ידו ואמר זאת בכזו פשטות. משום מה חיוך קטן עלה לשניה על שפתיה של רוזלינה מיד לאחר שאמר זאת.

שקט השתרר לכמה דקות, אך הוא לא היה מביך, להפך, הוא היה נעים ומרגיע.

"זו פעם ראשונה שבאמת שתיתי." רוזלינה התוודתה לפתע. הארי הסתכל עליה בפליאה ורק אז הבין עד כמה היא תמימה ופגיעה. עד עכשיו תמיד ידע זאת אך באותו הרגע היא הוכיחה לו את זה.

"ואיך ההרגשה?" הוא שאל מבודר מעט מכל העיניין.

"יש לי קצת סחרחורת, והכל נראה טוב ומצחיק. מאד מצחיק. ואני מרגישה שאני יכולה לעשות הכל. אפילו לעוף! אי פעם עפת הארי?" היא צחקקה צחוק כל כך חמוד שהארי היה צריך לעצור את עצמו חזק מאד לפני שיצמיד אותה לקיר וינשק אותה.

"אני אף פעם לא עפתי. הייתי רוצה." הארי שלא היה לגמרי שיכור החליט לזרום עם רוזלינה השיכורה.

"אתה יודע הארי? אתה מאד חתיך. כן! ואפילו קצת סקסי. עם התלתלים האלו שלך והעיינים המהפנטות שלך," היא פרעה לו את השיער והתקרבה אליו יותר ויותר. "הו, ואיך אפשר לשכוח את החיוך ההורס הזה, עם הגומות הגדולות."היא דיברה כעת בשקט, כמעט לחשה. הארי הרגיש שהיא קרובה אליו יותר מתמיד והוא לא רצה להפסיק את זה. אבל הוא ידע שאם הוא יתן לה להמשיך הוא לא יעמוד בפיתוי, ומחר בבוקר כשהיא תגלה, היא לא תדבר איתו יותר בחיים.

הוא הרחיק אותה ממנו ולא נתן לה להתקרב עוד פעם, למרות שכל כך רצה.

"את שיכורה. אני אקח אותך לבית. איפה את גרה?" הוא החל לגרור אותה לכיוון המכונית שלו.

"אבל אני רוצה להישאר פה!" היא אמרה בקול תינוקי וניסתה להתנגד להארי. הארי חזה זאת מראש ולכן החזיק אותה חזק ולא נתן לה ללכת.

"רוזי, היי, תסתכלי עלי." הארי אמר לרוזלינה והחזיק את פניה כך שיסתכלו אחד לשני בעיניים. היא הסתכלה במבט חודר אל תוך עיניו הירוקות והמהפנטות וכל שרצתה היה לקפוץ עליו בנשיקה. היא כל כך רצתה לטעום את טעם השפתיים הורודות והנפפוחות האלה שהיו כל כך קרובות אליה.

"מה?" היא שאלה, עדיין מהופנטת.

"איפה את גרה?" הוא שאל אותה בפעם השנייה וידע שרוב הסיכויים שלא יקבל תשובה.

"בבית שלי." היא ענתה בשיא הרצינות.

הוא גיחך לפני שפתח את המכונית היקרה שלו והושיב אותה לידו במושב הקדמי. הוא חגר אותה ואז עשה סיבוב ונכנס למושב הנהג.

"אני אקח אותך לחדר שלי." הוא אמר ובמילים אלו התניע את האוטו ונסע לכיוון ה'גרנדור' בעוד שרוזלינה לא מפסיקה לדבר שטויות לידו.



-----------------------------
אני כל כך מצטערת שלא העליתי פרק המון זמן! היה לי מחסום קל והרבה לחץ!
אני חייבת שתלחיצו אותי בהודעות ובתגובות כי אם לא אני פשוט לא מצליחה להעלות!

תגיבווווו ותצביעוווווו

אוהבתתתתתתת

GRANDOR // H.SWhere stories live. Discover now