רובין ביקש מכולם להתכנס בחדר העובדים הגדול, חדר מספר 1. רוזלינה ובוני היו בדרכן לחדר כדי לא לאחר ופגשו את שיין, בדיוק יוצא מן המטבח. את הדרך הקצרה הם העבירו בקללות על העבודות והמטלות שרובין עומד להטיל עליהם עכשיו. החבורה הקטנה נכנסה לחדר העובדים והתיישבה בספסל האחורי.
"כולם פה?" רובין שאל ונעמד באמצע החדר. הוא עבר במבטו על כל הפרצופים שנכחו בחדר והנהן לעצמו.
"אז ככה, כמו שכולכם ראיתם, הגיע אלינו האורח שכולנו חיכינו לו. המנהל ביקש שאגיד עליו כמה מילים אז הנה," הוא הוציא דף מקומט מכיסו והמשיך, "הארי אדווארד סטיילס הוא מולטי-מליארדר. מר סטיילס ירש מאביו את רשת הבנקים הגדולה והמצליחה ביותר בעולם ׳הורלייס׳ ומשם נובעות רוב הכנסותיו. למשפחת סטיילס יש רק חמישים אחוז בעלות, החמישים אחוז האחרים שייכים למשפחת הורן, שהם חברים טובים מאד של משפחת סטיילס. בקיצור, מסתובב אצלינו במלון מולטי מליארדר. המטרה שלנו היא לתת לו את השירות הטוב ביותר וכך להרוויח כמה שיותר כסף. מר סטיילס כבר בסוויטה המלכותית, הוא ביקש מראש שהסוויטה תמיד תישאר נקייה ומסודרת. לכן, כבר בעוד שעה צוות הניקוי ילך לסוויטה, ידפוק יפה בדלת, יחייך חיוך גדול וייכנס לנקות עד שמר סטיילס שלנו יוכל לראות את השתקפותו במרצפות. ברור?"
כל העובדים הנהנו וחיכו להמשך ההוראות. רובין ביקש מכל צוות לעמוד ביחד, כשאחראי הצוות במרכז. רוזלינה נעמדה כשלצידה גלוריה ופין. עם שניהם לא היה לרוזלינה קשר יותר מאשר ברכות שלום סתמיות או קשר עין מדי פעם. אבל זה המצב כרגע ורוזלינה בוחר להתמודד איתו בצורה בוגרת.
בזמן שצוות הניקוי חיכה להוראות מרובין לרוזלינה היו כמה דקות לחשוב. לפתע, היא הגיעה למסקנה שהיא אף פעם לא הייתה בצוות הניקוי. היא לא יודעת מה עושים. טוב, מה כבר יכול להיות קשה כל כך בלנקות? היא תסתדר. היא החלה להרגיע את עצמה ובדיוק אז, כשרוזלינה בלחץ היסטרי, רובין החליט לגשת אל צוות הניקוי.
"תקשיבו לי כי אני לא עומד לחזור על זה פעמיים." רובין נשמע חסר סבלנות.
"בעוד 45 דקות בדיוק אתם תעלו לסוויטה המלכותית. בגלל שהסוויטה גדולה מאד אתם תתחלקו לשני צוותים כדי להפיק את המיטב בזמן הקצר ביותר. הצוותים יהיו כאלה: פין וגלוריה אתם ביחד, ומכיוון שרוזלינה האחראית היא תוכל להיות לבד." הוא סיים והסתכל על רוזלינה בחיוך מתנשא וגאה.
בן זונה. רוזלינה קיללה אותו בליבה.
לא היה לה מושג מה היא עומדת לעשות עכשיו. לא מספיק שהיא אף פעם לא עשתה את זה, עכשיו גם אין לה את גלוריה או פין שיהיו לה לעזר. היא לגמרי לבדה. זה בסך הכל חדר שצריך לנקות, מה כבר יכול להיות מסובך? היא נשמה כמה נשימות עמוקות והתיישבה.
"את באה לשתות איזה כוס קפה? יש לנו חצי שעה, בואי ננצל אותה." בוני התיישבה ליד רוזלינה.
"כן. אני צריכה להסיח את דעתי." שתי הבנות נעמדו והלכו למטבח המלון במהירות לפני שאורחי המלון יתחילו להגיע לארוחת הערב.
"שיין!" בוני קראה כשנכנסה למטבח. כעבור רגע שיין הופיע מולן.
"שלום גבירותיי, איך אוכל לעזור לכן?" הוא אמר בקול סמכותי במיוחד וקד קידה. בוני ורוזלינה הסתכלו אחת על השניה, על שיין, וחזרו להסתכל אחת על השניה. כאילו הם תכננו זאת מראש, שלושתם צחקו בקול גדול. אמנם זה לא היה מצחיק במיוחד אך ברגע של יאוש כשאתה באמצע עבודה מחורבנת אלו הרגעים שיכולים לשנות את המצב רוח. תמיד טוב שיהיו לצדך חברים כאלה.
"איזה עוגות יש היום?" בוני החלה לשוטט במטבח בחיפוש אחר מטעמים כלשהם.
"יש עוגת שוקולד מדהימה!" שיין אמר ונצוץ קל בעיניו נדלק.
"נו, אז למה אתה מחכה? לך תביא אותה!" בוני אמרה בקוצר רוח ועוד שניה רוק יצא מפיה.
"אבל היא בשביל האורח הזה..." שיין אמר וגירד את עורפו. "אבל אני יכול להביא עוגת שיש. פשוטה וטעימה." שיין הציע והלך לתנור העוגות. הוא הוציא עוגה שכבר רובה הייתה אכולה. תמיד העובדים אוכלים את השאריות. בוני הוציאה שלושה מזלגות והניחה אותם על השיש שעליו נשענה רוזלינה המודאגת.
"האורח הזה נראה כל כך מתנשא. בעצם, הוא לא נראה. הוא כזה." בוני אמרה ולקחה עוד ביס מהעוגה היבשה.
"כן, הוא נראה פלצני. אחד שמנגב את התחת עם כסף." שיין אמר בזלזול ולקח גם הוא עוד חתיכת עוגה. רוזלינה לא השתתפה בשיחה. היא הייתה באפיסת כוחות.
"אני בצוות הניקוי, ולא מספיק זה שאף פעם לא ניקיתי, אני גם אחראית על הניקוי. אין לי מושג מה אני עומדת לעשות. רובין הממזר הזה יודע את כל זה, ובכל זאת הוא החליט לפצל אותנו לשני צוותים ולהשאיר אותי לבד חסרת כל עזרה." היא לבסוף שפכה את אשר על ליבה בפני שיין ובוני.
"אל תדאגי, זה בסך הכל לנקות קצת עם מים וסבון... אני בטוחה שתצליחי להתמודד עם זה כמו שאת מצליחה להתמודד עם כל דבר." בוני עודדה את רוחה של רוזלינה ועטפה אותה בחיבוק אוהב.
"כן, מה שהיא אמרה." שיין הסכים עם בוני והצטרף גם הוא לחיבוק קבוצתי.
"אם כבר מדברים על ניקוי, אני חייבת ללכת! עוד חמש דקות אני כבר צריכה להיות שם!" רוזלינה הסתכלה בשכונה והעיפה את בוני ושיין ממנה. "תודה על הכל!" היא קראה בעוד היא יוצאת מן המטבח. היא רצה במהירות ללמעלה.
היא הגיעה בדיוק בזמן וראתה את גלוריה ופין כבר שם עם שתי עגלות ניקוי.
"קחי," גלוריה סחבה את אחת מעגלות הניקוי והביאה אותה לרוזלינה. "לקחתי לך גם אחת, למקרה שלא תספיקי." גלוריה חייכה אל רוזלינה וחזרה לפין. שניהם ייכנסו דרך הדלת השניה וינקו את החלק הימני של הסוויטה שכולל את המטבח, הסלון, השירותים הקטנים ואת חדרון העבודה הקטן. רוזלינה תנקה את הצד השמאלי שכולל את חדר השינה הגדול, חדר השינה הקטן, את השירותים המרכזיים ואת הרחבה הגדולה שנמצאת בניהם.
"בהצלחה!" פין קרא בלחש שנייה לפני שדפקו בדלת.
כן, בהצלחה.
-------------------------
העליתי פרק לכבוד שבת:)
אני ממש אשמח אם תפרסמו את הסיפור!!!
אני גם אשמח לדעת מה דעתכם על הסיפור עד עכשיו, ומה אני צריכה לשנות או לשפר.
תגיבו, תצביעו ומקווה שנהנתם מהפרק:)
YOU ARE READING
GRANDOR // H.S
Fanfic׳החיים הם באמת פשוטים, אלה אנחנו שמתעקשים להפוך אותם למסובכים.׳ הסיפור מכיל: •תכנים מיניים •שפה גסה •כל דבר אחר אשר יעלה על רוחי ממליצה לקרוא ומקווה שתאהבו:-) הסיפור השלישי שלי בווטפאד. זכויות שמורות. העתקה אסורה בהחלט. •קרדיט ל-another4world המוכשר...
