הארי האומלל לא ידע מה הוא אמור לעשות כעת. הוא כעס על עצמו. לרגע קט שכח שרוזלינה היא בסך הכל הנערה שניקתה לו את החדר בזמן שהזדיין עם איזו זונה. הוא בקושי מכיר אותה וכבר נכנס לאיזו התערבות שממנה לא יכול לצאת כי יש לו אגו גבוה מדי. הארי בא ל'גרנדור' מטעמים עסקיים. הוא לא בא כדי לשחק משחקי ילדים וזה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו. הוא החליט שההתערבות הזאת לא יכולה לתפוס את רוב יומו ושהיא צריכה להיות משהו מהצד. לכן, הוא קם ממטתו והלך למטבח שהיה בסוויטה העצומה בה שהה.
רוזלינה הכינה לעצמה כוס קפה. היא לא שמה לב לנוכחותו והארי לא טרח לשנות זאת. היא לבשה את מכנסי הגינס הכהים שאיתם יצאה למועדון ורק את ג'קט העור שלה, כנראה כי חולצתה הייתה מלוכלכת. הג'קט אומנם היה סגור אך עדיין הייתה תצפית מספקת לשדיה והארי ניצל זאת טוב מאד. לאחר דקות אחדות בהם הארי מתצפת ורוזלינה שותה קפה, היא הסתובבה ואז ראתה אותו. הוא כל כך הבהיל אותה עד שכוס הקפה החליקה לה מהיד, נשברה על הרצפה והכתימה הכל בקפה.
"כמה זמן אתה כבר פה?" היא שאלה אותו בצעקה. בנתיים היא טלשה חתיכה של נייר סופג והחלה לנקות.
"עשר דקות בערך..." הוא ענה בנינוחות לעומת רוזלינה.
"ולא טרחת להגיד משהו?" היא כמעט תלשה את שערותיו מראשו. היא הסתכלה עליו במבט זועם מתנוחת הישיבה בה הייתה על הרצפה.
הארי התעלם משאלתה.
"למה את מנקה את זה? המנקות יבואו לפה וינקו." הארי הסתכל עליה כלא מבין. רוזלינה הרגישה כאילו סכין ננעץ בלבה. היא הרגישה כל כך מושפלת ונחותה פתאום.
היא הסתכלה עליו במבט מושפל, ואמרה בקול שקט; " אני ה'מנקות'."
היא לא חיכתה לתגובתו וקמה מהר מהרצפה. היא הלכה לעבר דלת הכניסה לסוויטה ופשוט יצאה. מנסה ללכת כמה שיותר רחוק.
הארי כבר היה מתוסכל. הוא הרגיש שבכל מצב הוא יעשה טעות כלשהי שתבריח את רוזלינה. הוא החליט שירפה מהעניין לזמן מה ושיחזור להתעסק למטרה לשמה בא. הוא נכנס למקלחת ונתן למים הנעימים לשטוף את מחשבותיו ביחד עם גופו. למרות תחושת השלווה שהתפשטה בו הוא סגר את המים ויצא במהירות מהמקלחת. הוא התנגב עם מגבת בית המלון הריחנית והלך להתלבש בחליפת העסקים האפורה שלו.
ברגע שסיים לקשור את העניבה הפלאפון שלו צלצל. הוא ראה על הצג שזה גריפין ולכן לחץ על הכפתור הירוק.
"דבר אליי." הארי אמר במהירות תוך כדי שהכין לעצמו כוס קפה.
"מר סטיילס, נייל הורן ביקש ממני למסור לך שהוא נוחת היום בערב ושהוא רוצה שתקבעו פגישה." גריפין אמר בקולו הרגיל והאדיש.
הארי נחנק קלות מהקפה שהכין ברגע ששמע את שמו של נייל. הוא נשם עמוק.
"תגיד לו שאני פנוי. וכך זה גם עומד להישאר. הראש שלי רק בעסקים כרגע."
------------------
שוב פרק קצר אבל זה החלק השני של פרק 14 והוא לא החלק האחרון!
האם כאן נפרדו דרכיהם של רוזלינה והארי? אולי הם בכלל לא היו אמורים להיות ביחד? זאת הייתה הטעיה? או שהם נועדו להיות ביחד וזה היה סתם ריב קטן בדרך אל האושר?
תגובותתתתת והצבעותתתת
אוהבת המוןהמוןהמון!!!
YOU ARE READING
GRANDOR // H.S
Fanfikce׳החיים הם באמת פשוטים, אלה אנחנו שמתעקשים להפוך אותם למסובכים.׳ הסיפור מכיל: •תכנים מיניים •שפה גסה •כל דבר אחר אשר יעלה על רוחי ממליצה לקרוא ומקווה שתאהבו:-) הסיפור השלישי שלי בווטפאד. זכויות שמורות. העתקה אסורה בהחלט. •קרדיט ל-another4world המוכשר...
