אז בגלל שלשאנון יש יום הולדת אפנק אתכם בפרק למרות שאני לא אמורה להעלות היום אז תהנוו;)
~נ.מ רייד~
אנחנו בבית חולים כבר שעתיים לא קיבלנו תשובה לגביי אבי אני יושב מחכה מחוץ לחדרה בבית החולים הרופאים נכנסים ויוצאים בלי הפסקה וללא תשובה מתי היא תקום אני פאקינג משתגע , אחת הרופאות נכנסת לחדרה ויוצאת ״משפחת אזולאי״ קראה הרופאה אני לא יודע למי היא קוראת אבל אני קם למרות שקמתי במשך מאה פעמים לשאול כל רופא שיצא מהחדר שלה ״היי יש חדש לגביי אבי?״ ״אהה אבי אזולאי כן? אני בדיוק מחפשת אתכם אני צריכה לדבר אתכם ״ אני מהנהן , לא ידעתי שהשם משפחה שלה אזולאי, הרופאה מתיישבת על אחד הספסלים במסדרון ואני גם , ״אז ככה.. אני לא יודעת בדיוק מה מצבה , אבל הדופק שלה היה נורא חזק ואז התחלש במהירות מה שגרם לה לקריסה״ היא אומרת אבל אני מחכה למה שהיא תגיד בטוח יש משהו ״היא הייתה בלחץ ,לחץ מטורף..״ היא אמרה ואני לא הבנתי ממה הלחץ ״מוזר? לא ידוע לי שהיא הייתה לחוצה , לא ראיתי את זה..״ אני אומר מנסה לחשוב מה יכול להלחיץ אותה פאק , אני זה שהלחצתי אותה איימתי עלייה עקצתי אותה פאק אני כזה דביל! פאק פאק פאקק!! מה נסגר איתי! ״אתה בסדר? תרצה מים?״ הרופאה שואלת מוציאה אותי ממחשבותיי ״היא קמה!״ שמעתי צעקה קטנה והרופאה קמה במהירות ונכנסה לחדר של אבי ואני אחרייה, רעש של מכונות ושלושה רופאים מתאספים סביבה אחד הרופאים פונה אליי ״היי אנחנו פה במקרה חירום תצתרך לחכות בחוץ״ אמר והרגשתי כעס אבל יצאתי החוצה .
עוברים עשרים דקות והרופאים יוצאים והרופאה שדיברתי איתה פונה אליי ״היי.. היא התעוררה היא קצת חלשה אך ערה ויכולה לדבר״ היא אומרת ואני קם ישר ונכנס לחדר אחרייה ״היי מתוקה יש לך אורח מחכה לך כבר כמה שעות ״ אמרה ובאה לצאת אך שנייה לפני שיצאה הביטה בי והוסיפה ״תשמור על חברה שלך ״ היא חושבת שאנחנו זוג? אמרה ויצאה , אני מביט באבי ומתיישב בכיסא לייד מיטתה ״אבי..״ אני לוחש והיא לא מגיבה ״אבי..״ אני לוחש שוב
״אבי בבקשה תתעוררי״
״אני מתחנן אבי תראי לי סימן שאת פה שאת מקשיבה ״
ענייה נפתחו לאט הבטי בהן חיוך רחב עלה על פניי ״פאק תודה אלוהים , אבי את בסדר ? אני דביל כזה שגרמתי לך לזה..״ היא מתיישבת לאט ואני בא לעזור לה אך היא נרתעת ממני...״פאק.. אבי אני באמת מצתער ״ אני אומר בכאב לנסות אולי שהיא תסלח לי היא מורידה את ראשה ולא מביטה בי ״אבי תסתכלי עליי״ אני אומר והיא לא מביטה בי ,אני מרים את פנייה עם ידי ודמעה זולגת על פנייה היפות , אני מוחה את הדמעה עם אגודלי ״ פאק אבי אל תבכי בגללי , אני אפס ודביל וכל מה שתגידי עליי זה נכון ״ אני אומר והיא נופלת עליי עם פנייה בוכות , אני מחבק אותה והיא מתמסרת לחיבוק שלי ״לעזזל איתי..״ אני אומר והיא קמה מהחיבוק ונוגעת בראשה ״איי..״ היא ממלמלת בכאב ואחת הרופאות נכנסות ״הו בוקר טוב חמודה שמחה שחזרת אליינו , איך את ?״ שאלה במתיקות הרופאה ומקדמת לעברה לבדוק מה איתה ,״אני..אני״ אבי ממלמלת בכאב לא מצליחה לסיים את המשפט ״אוקיי אני אדאג שיביאו לך תרופות את תשארי כאן הלילה ״ הרופאה אמרה נתנה חיוך קטן ויצאה מן החדר הכלא הייתה ״ אני אשאל אותך ואת תעני רק עם הראש אוקיי?״ אמרתי לאבי והיא הנהנה .
״את רוצה לשתות?״
*הנהון, אני מביא לה בקבוק מים שהייתה במיני מקרר לייד המיטה שלה והיא לוגמת לאט , אני מביט בענייה ומעביר שערה רופפת למאחורי אוזנה היא מביטה בי בעניים עמוקות אני לא מצליח לפענך את המבט הזה..זה לא מבט של כאב או שמחה זה..מבט של.. פחד?.
YOU ARE READING
~חורגים לאוהבים~
Romance״אני נכנסת לשוק ברגע שאני רואה שלושה בנים נכנסים למדבח כולם היו שריריים וגבוהיים ,פי היה פעור ״תסגרי תפה שלא יכנס לך זבוב ״ אחד מהם אמר וגיחח ״ממש מצחיק ..״ מלמלתי והם התיישבו ליידי על כסאות הבר שצמודים לאי ״אוקיי חמודים אז זאת אחותכם אבי תכירו אתם...
