-פרק 10-

1.3K 42 6
                                    

~נ.מ אבי~
היה השעה אחד כבר והיו לי כמה בדיקות בנתיים אני בחדר לבדי רייד הלך להביא לי שוקולדים ועוד כל מיני דברים מפגרים שביקשתי ממנו נכון אני יוצאת רעה שאני מנצלת אותו ככה אבל מגיע לו , אני במיטה מדברת עם מיה בטלפון והאחות נכנסת לחדר עם עט ומין מחברת כזו של רופאים ״ביי מיוש אני אחזור אלייך״ אמרתי למיה וניתקתי את השיחה ״אוקיי אז כל הבדיקות שלך תקינות והנה תופס שיחרור את יכולה להתארגן וללכת הבייתה ״ אני חייכתי חיוך קטן והאחות יצאה אני אמורה להיות שמחה אבל..היה לי פה קצת שקט..מכל החבורת המפגרים האלו בלילות לפחות , אני כבר ארזתי הכל יותר נכון רייד ארז לי הכל הוא לא נותן לי לעשות כלום אני באה להרים את הנעליים שלי ״אני ארים!״ רייד אמר במהירות והרים אותן ״מה נסגר אני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה ! דיי כבר!״ אמרתי בכעס ובאה לנעול נעליים ״אני אנע-״ ״מספיק ! יודע מה אתה רוצה תנעל לי תאכיל אותי תעשה מה שאתה רוצה ! רק שתחרר כברר!!״ אמרתי בכעס וצעקה והוא נעל לי נעליים אני מרגישה כמו בובה רק בובה שחייה בגיהנום ,הוא נועל לי נעליים ואני כולכך רוצה לזרוק לו את הנעל לפרצוף! ,סיימתי לשים נעליים יותר נכון הוא סיים לשים לי נעליים אני קמה לוקחת את התיק עם החפצים שלי ויוצאת מהחדר בכעס.
אני מגיעה לקבלה  רואה מזכירה ומושיטה לה את הטופס ״היי תרגישי טוב ״ המזכירה הוסיפה והורידה לי את צמיד בית החולים וכבר שמעתי את הנשימה המעצבנת שלו ״תשמור עלייה״ המזכירה חייכה וסומק עז התפשט על לחייה אוי ממסכנה נפלה בקסם של השטן הוא חייך חיוך קטן ויצאנו , אני ורייד יצאנו מבית החולים והוא לוקח את ידי ולוקח אותי ״תשחרר ״ אני אומרת והוא משחרר ומגלגל עניים רכב עם שני גברים צופר לנו ורייד נכנס אליו?! מה נסגר!? ,החלון נפתח ואחד מהגברים מוסיף ״את רוצה לעמוד פה שעות עד שתתעלפי שוב?״ וגיחח רייד משך אותי לתוך הרכב ולפני שהספקתי להוסיף הרכב כבר נסע ״מה אתם עושים ! משוגעים! זה חטיפה!״ צרחתי דופקת על החלונות ״אז עלייה אתה מדבר? לא אמרת שהיא שקטה?״ מי שנהג אמר וצחק ״דיי כבר זה חברים שלי הם לוקחים אותנו הבייתה !״ רייד אמר בצעקה מפתיעה ועצרתי ,עבר איזה שתי דקות של נסיעה והגבר שישב לייד הנהג יצא והנהן לשלום אני מחכה שהוא יסע כבר לבית והוא לא נוסע ״מה נסגר אתה מחכה למשיח ?״ אני אומרת בכעס ואז בחורה ברונתית דקיקה נכנסת לרכב ״ווטף..״ אני מלמלת בשקט והוא נוהג אך לפתע אני שומעת גניחה? הכיסא שמולי שבו הבחורה יושבת לא מפסיק לזוז ״מה קורה ל-ה...״ קטעתי את המשפט כשראיתי אותה מתפתלת בכיסא כשידו של הנהג בין החצאית שלה ורגלייה פתוחות מה לעזלל! ״מקנאה?״ הנהג מוסיף ״איכס אתם דוחים ״ אמרתי במבט נגעל ״בטח את סתם אומרת את זה כי רייד לא נוגע בך ״ הוא הוסיף מצחקק ״לא הייתי רוצה שיגע בי אפילו״ אמרתי והבטתי בו והוא חייך חיוך צדדי ״אתם משוגעים ״ אמרתי וגניחה מטורפת נשמעה ברכב ואז היו מלא נשיפות ״פאק...״ אמרה הבחורה בנשיפות ״אחותי את עוד תתחנני שמישהו יעז אפילו רק להעיף מבט לעברך את סתם חיה בסרט כי אף בן לא רצה לגעת בך או אפילו להעביר אלייך מבט ״ אמרה וצחקקה ואז כולם צחקו ״אה נכון אני מדברת עם זונה שככתי ״ אמרתי עם חיוך ״ אתה רואה בנות במצב שלה ככה מתנהגות ״ היא אומרת לנהג ״כן אבל היא יכולה להוריד איזה כמה קילו וכמה ניתוחים וזה עוד יהיה סביר ״ הוא הוסיף והרכב נעצר מול בייתי , כמה קילו? אני שמנה? הרגשתי את הדמעות מחכות לצאת אבל אני לא אכבה בגלל חבורה של מפגרים ,אז יצאתי במהירות מהרכב והתקדמתי לדלת הבית .
ג׳ואי פתח לי את דלת הבית והביט בי במבט שמח אך ישר התהפך לבמט של נחמה ״מה קר-״ הוא בא להוסיף אך רצתי משם אני לא מסוגלת לראות אף אחד בעולם הזה אני שונאת את כולם ,נעלתי את הדלת חדרי ונשכבתי על המיטה ״את לא בוכה..את לא בוכה!״ אמרתי לעצמי בקול מחזיקה את הדמעות אבל הן כבר ירדו ללא שליטה , אוקיי אני יפה נכון? מלא בנים היו רוצים לצאת איתי..כן? פאק לעזזל! למה זה תמיד קןרה לי אני צריכה להיות חזקה ובסוף אני נשברת בכזו קלות ,נעמדתי מול המראה שייש בארון שלי מביטה בגופי ״אוקיי..פה יש לי קצת..שומן וגם כאן.. אבל א-בל אני יפה נכון? ״ אני אומרת לעצמי נוגעת בשומנים שלי ונופלת על הרצפה ונשברת ,כולכך לא הוגן! אני רוצה פאקינג חיים של ילדה בכיתה י נורמאלית בלי בעיות ,בלי בנים ובלי אחים חורגים ! .
הבכי שלי לא מפסיק אני כבר לא שולטת בזה דפיקה בדלת עצרה את הבכי המר שלי קמתי מהרצפה והלכתי לדלת מסדרת את קולי השבור ועונה ״מה?״ עניתי בקול הכי רגיל שיכולתי ״אבי..״ שמעתי את קולו של ג׳ואי מחוץ לדלת ״אני לא..יכולה ..לדבר״ אמרתי מנגבת את הדמעות הבוגדות שממשיכות לרדת ״אבי..תפתחי״ אמר והזיז את הידית ולא עניתי ״אבי את יודעת מי אני אני בחיים לא אפגע בך ״ שמעתי וליבי התרכך זה נכון האמתי מהזמן הקצר איתו הוא אף פעם לא פגע בי, נשמתי עמוק ניגבתי את פניי ופתחתי את הדלת , ״פאק..אבי״ הוא מביט בי ״מ-ה מה..?״ שאלתי בגמגום מסתכלת עליו אולי הוא גם חושב שאני צריכה לרדת במשקל? הוא הביט בי עמוק ואז חיבק אותי.. התמסרתי לחיבוק שלו הייתי צריכה את זה כולכך.. הרגשתי את הלב שלי שלם הוא משחרר מהחיבוק סוגר את דלת החדר וראיתי את רייד עומד שם עם מבט עצוב על פניו , מה הוא רוצה עכשיו!? מגיע לו להיות עצוב הוא הרס לי את החיים! .

היי אני כאן להגיד ולהזכיר שאתם יפים כמו שאתם ולאף אחד אין זכות לומר משהו על הגוף או המראה החיצוני שלכם ותזכרו
אף אחד לא מושלם!
אוהבת אתכםם אתם צופים כולכך מדהימים!

~חורגים לאוהבים~Where stories live. Discover now