~חורגים לאוהבים~

-פרק 15-

אני נופלת אחורה על רגליו של רייד, הוא שם יד על מותני ואני באה לקום אך הוא לא משחרר נו באמת!?, אני יושבת על רייד ללא ברירה ואני מרגישה את המבטים הנוקבים עליי והשיחה של אימי ממשיכה היא אפילו לא שמה לב למה שקורה כאן כרגיל היא מרוכזת אך ורק בעצמה, אני מרגישה עשרות עניים נעוצות בי ואת החיוך הפלרטטני של מיה שאומר ״אהבתי אחותי!״ אני בטוחה בזה! , אימי ממשיכה לחפור היא לא שמה לב לסביבה שלה למה אני לא מופתעת, אני כבר מיואשת עבר כבר עשרים דקות ואמא שלי ממשיכה לספר אני מרגישה כלואה .
השיחה נגמרת סוף סוף ואימי באה לדבר איתי ואני מייד קמה מרייד ״יופי מתוקים שמחה שאתם מסתדרים ״ אמרה מחייכת ? ממתי אמא שלי מחייכת , אני ואימי מתקדמות למדבח  איך אין לי כוח לדבר איתה ,היא מתיישבת על כסא האי ואני גם ״מתוקה..״ היא אומרת ברוגע ״אני יודעת שהלכתי כשהיה בנינו בלגן אז בואי נסדר את זה אוקיי?, אני מניחה שאת כבר התרגלת אלייהם ואני רואה שאתם מסתדרים מצויין נכון? ״ היא הוסיפה אני מהנהנת מה אני אמורה להגיד ? ״יופי מתוקה , ותקשיבי אני מבינה שהמצב לא קל לך ״ היא אמרה נוגעת בידי ״אבל״ איך ידעתי שהיא תגיד את זה שום דבר היא לא יכולה להגיד כמו שצריך ״אני כבר בוגרת אני רוצה אהבה מתוקה שלי אני כל הזמן דואגת לך וכל הזמן מזניחה את עצמי ,אז עד שייש לי אושר בבקשה מתוקה שלי אני רוצה שהכל יהיה בסדר בנינו״ ואו ממש מרגש ״טוב אמא את רוצה להמשיך לנחם את עצמך ? ,מיה מחכה לי בסלון ״ אמרתי משחררת את אחיזתה בידי ״מתוקה את לא רוצה להתחיל מחדש? לבנות לעצמך חיים חדשים? באמת את רוצה תמיד להתקע בעבר ולחשוב על אנשים שלא אכפת להם ממך בכלל זה מה שאת רו-״ ״את שקרנית! את ממשיכה לשקר! תמיד את המסכנה נכון!? את תמיד האומללה שרק רוצה לחייך את דואגת רק לעצמך! לא אכפת לך מהילדה שלך בכלל ממש ׳דואגת לך׳ אף פעם לא דאגת לי! , תמיד היה לך אכפת רק מהבנים העלובים  האלה !״ אמרתי בכעס וצעקות שאני בטוחה שכל העיר שמעו דמעות מצתברות בעניי ״עם את כולכך אוהבת אותי כמו שאת תמיד אומרת איפה היית כשאנסו אותי בגיל 12?! איפה?! ואיפה היית כשחבורה של בנות זרקו עליי בוץ כי אני לא הייתי מספיק יפה ? איפה היית בכל רגע שסבלתי ובכיתי אה? ,לא היית נכון! בחרת להזדיין עם איזה מישהו ולשתות עד מחר והבת שלך? מה אכפת לך בכלל נכון? היא יכולה למות מצידך!״ אמרתי בצעקות ובבכי והדמעות כבר ירדו ללא שליטה לבדן ״בחיים לא היה לך אכפת ממני ובחיים לא יהיה לך אכפת ,תמיד את מרוכזת בעצמך ולא באף אחד אחר״ אמרתי ויצאתי מהמדבח וראיתי את כל הפרצופים של כולם המומים ורצתי לחדר , לעזלל עם החיים האלו .שמעתי דיבורים מחוץ לחדרי זו הייתה מיה ועוד מישהו אבל לא הבנתי מי ,דלת החדר נפתחת ואני מנגבת את דמעותיי ומי שמופיע בכניסת החדר זה מי שהכי לא רציתי לראות עכשיו ״באת שוב לעקוץ או משהו כי אין לי כוח כבר אוקיי? ניצחת סבבה טוב לך? ,זה כבר פאקינג לא מזיז לי ״ אמרתי והוא נכנס לחדר והתיישב על המיטה ״אני מצתער״ שמעתי קול רך וכאוב לראשונה מאז שפגשתי אותו ״אתה לא צריך..״ אמרתי מנגבת עוד דמעות ״אני מצתער על מה שעשיתי לך כל העקיצות הסוטות האלו אני וגם האחים שלי אני לא ידעתי..״ הוסיף ״הכל טוב ״ אמרתי מתיישבת על המיטה ״איך זה קרה?״ כולכך לא רציתי לענות על זה , אבל הוא נחמד כרגע ורוצה לעזור אני מקווה כן? לקחתי נשימה ״ גיל 12 חזרתי מהבית ספר ומישהו אמר לי שהוא חבר של אבא שלי והוא לוקח אותי אליו וידעתי שזה לא נכון כי אבא שלי עזב כשהייתי קטנה..״ הרגשתי צריבה בליבי ״אמרתי לו שהוא משקר והוא גרר אותי אחריו ומשך בשערות שלי.. ו..הוא עשה את זה״ אמרתי ודמעות זלגו מעניי ״זה כולכך כאב , התחננתי שיפסיק והוא המשיך והרביץ לי כל פעם שהתנגדתי ״ אמרתי בקול רועד ובכי מר״ וזהו זה קרה הוא איים עליי שאם אספר הוא יהרוג את כל מי שקרוב שלי .. אז פחדתי ...ולא סיפרתי לאף אחד חוץ ממיה״ הרגשתי חום מקיף אותי הוא תיישב ליידי ניגב את דמעותיי מעניי עם אגודלו ״את יודעת משהו?״ אמר ״יש משפט שכשהייתי קטן ,בגן אז כל פעם הייתה ילדה שהייתה בוכה תמיד ואבא שלה היה אומר לה משפט ״ אמר וחיוך קטן עלה על פניו אלוהים החיוך הזה אלוהי השפתיים הבשרניות אלו שלעולם לא ראיתי אותן ככה והגומות היפיפיות האלו ״ הוא אמר לה.. נסיכות לא בוכות , ותמיד שהיה אומר לה את זה היא הייתה מפסיקה לבכות ״ אמר מרים את סנטרי להביט בעניו ״מה זה עוזר לי? אני לא נסיכה, זה באגדות של הסיפורים שמספרים לילדים ״ אמרתי והבטי בעניים הכחולות כים ״את הנסיכה שלי״ אמר והבטן שלי צנחה לאוויר הבטנו זה בזה בעניים וחיוך התפרש על שפתייו ועל שלי גם והוא נישק אותי , נשיקה עמוקה לשונו חדרה לפי והצמזגה עם לשוני זה היה נשיקה של נינוצוצות.. היא הייתה כולכך לוהטת , התנתקנו מהנשיקה מכיוון שלא היה לנו חמצן ״הנסיכה שלי״ רייד אמר והסיט שערה סוררת למאחוריי אוזניי .

אמלהה! אמלהה!
זה קרההה!!!
הייתם מאמינםםםם!!!