-פרק 22-

1.2K 40 15
                                    

הייי ;))
אני מקווה שאתם אוהבים את הספר יש לי פשוט הרבה עומס אז אני מנסה כמה שיותר לכתוב .
אני מקווה שכולכם בטוב ובעזרת ה המצב הזה יגמר כי אין על המדינה שלנו!

~נ.מ אבי~
אני קמה בבוקר כאב ראש חד תוקף אותי , אני יורדת מהמיטה ורייד נכנס לחדר עם חיוך מוזר ומתנדנד מצד לצד ״איך אני אוהב אותך ״ אמר ונשך את שפתיו מתקרב אליי ״אני מת לקרוע ממך את הפ׳ג׳מה הזו״ אמר עם חיוך ערמומי על פניו, והחלתי לחשוש הוא שיכור ״רייד מה כמה שתית״ אמרתי מתרחקת ממנו מעט והוא רק מתקרב... ״פאק את כולכך שווה״ הוא אומר ומתקרב יותר ויותר עד שהוא מולי אני מפחדת ״רייד בוא תשתה מים אתה שיכור ״ אני אומרת מלטפת את פניו והוא מכניס את ידו מתחת לחולצתי , הוא נוגע בשדיים שלי מעבר לחזייה ופתאום אני קופאת אני נזכרת
*פלאשבק*
משכו אותי לספה בבריכה הרגשי מחרפת הכל הדהד סביבי ״איזה שווה..״ שמעתי בהד ״בואי תראי לנו משהו״ שמעתי שוב הד חשבתי שזה בראשי עד שראיתי את אותו הבחור שמשך אותי לפה מעליי ״אני רוצה לראות אותך ״ אמר והחל לגעת בשמלתי״ לא..״ אמרתי בלחש וקושי וניסיתי להזיז אותו ממני וכבר השמלה  הייתה על הרצפה , הרגשתי יד נוגעת בחזה שלי ״לא..לא״ אמרתי מתנגת בכוחות הבודדים שייש לי , החזיה כבר לא הייתה עליי הרגשתי רטיבות על החזקה שלי ורוק דביק וקר על הפטמות שלי ״די..״ אמרתי ודמעות החלו לרדת ממני ניסיתי לצעוק לברוח לעשות משהו .. אבל לא היו לי כוחות והעניים שלי נעצמו לאט לאט..
שמעתי בום ועוד בום וקמתי ועניי נפתחו מעט מה שראיתי היה דם בכל מקום , ברצפה בספה עליי וראיתי מישהו..זז במהירות ונותן אגרופים למישהו ששכוב על הרצפה מדממם .
פחדתי כולכך בבקשה רייד בוא כבר ״רייד..״ אמרתי בלחש ובכוחות האחרונים שלי ״רייד..בבקשה רייד תציל אותי..״
*נגמר ה פלאשבק *
אני פותחת את עניי ורייד מעליי ,זעה קרה נוטפת ממני ״לעזזל הפחדת אותי, היה לך סיוט ?״ רייד שאל וירד ממני והייתי קפואה .

~נ.מ רייד~
אני ישן ואני מרגיש תזוזות פותח את עניי ומה שאני רואה זה את אבי צורחת ״דיי"  ואני מחזיק אותה שלא תזוז ״רייד״ היא צרחה ״אני פה אבי אני פה ״ אני אומר מנסה להעיר אותה והיא ממשיכה לצרוח וכואב לי בלב ״אבי!!״ אני צועק ומחזיק אותה וענייה נפתחות והמבט שלה היה כאילו היא יצאה מסרט אימה , בחיים לא ראיתי אותה ככה ״ לעזזל הפחדת אותי, היה לך סיוט?״ אמרתי מביט בענייה מביטות בתקרה בפחד הלוואי והייתי יודע מה עובר לה בראש עכשיו .
״א-אנ..י״ היא ניסתה לדבר ״רו-צה לה-י-ות לב..ד״ היא אמרה ורעד היה במילים שלה ״אני אתן לך כמה דקות להרגע אבל אני איתך שתדעי שאת לא צריכה להתמודד לבד״ אמרתי בא להניח נשיקה על ראשה והיא נרתעה וזזה לאחור והייתי המום ויצאתי מהר מהחדר .
מה קורה איתה? היא חושבת שאני אפגע בה? פאק היא מפחדת ממני ! מה עשיתי שהיא מפחדת ממני !! למה אני דביל ! אמרתי בועט בדלת של המקלחת וישר שמעתי קולות בכי ורצתי לחדר שלה בחזרה .
אני נכנס אני רואה אותה יושבת מחבקת את רגלייה וראשה בין רגלייה ובכי עדין מייבב ברקע ״אבי..״ אני אומר בעדינות ומתיישב ליידה והיא ישר מרימה את ראשה ופחד עובר בין ענייה ״אבי זה רייד אני לא אפגע בך אני נשבע״ אני אומר בעדינות והיא שתקה ״ אבי תדברי איתי מה קרה ״ אני אומר מתוסכל מה קורה עם הנסיכה שלי ?
לאחר כמה דקות של שקט ״היה לי סיוט״ היא אמרה מביטה לרצפה ״תסתכלי עליי״  אני אומר לה והיא לא מביטה , אני מניח בעדינות את ידי על סנטרה והיא לא נרתעת אני מרים את סנטרה ואני רואה את פנייה , ענייה אדומות עם דמעות אפה הקטן גם אדמדם ו שפתייה מלאות בסימני נשיכה , ״לעזזל נסיכה שלי, אני לעולם לא אפגע בך ״ אני אומר ופותחת את ידיי לחיבוק והיא נכנסת בנייהם ואני מחבק אותה ״אני אוהב אותך ואני בחיים לא יעז להרים עליך אפילו אצבע אני מבטיח , תספרי לי על מה חלמת..״ אני אומר ומניח נשיקה על ראשה .

היא סיפרה וזה היה סוג של פלאשבק של המקרה של שלשום... לעזזל הבחור שילם על זה אבל זה לא משנה כמה מכות הוא קיבל כל עוד דמעה אחת ירדה לנסיכה שלי בגללו נכשלתי .
דפיקה בדלת והדלת נפתחה ומיה הופיעה שם עם איזה שלוש פלוס שקיות של צומת ספרים ״קניתי לך ניחום ספריםםם ״  היא אמרה ונכנסה והן התחבקו  ומיה הביטה בי ״אה מה קורה מיה ״ אמרתי והיא הסתכלה על הדלת ..אני לא עוזב את נסיכה שלי .
״אחמ אחמממממ ״ מיה עשתה ואבי צחקקה  ואבי שוב גיחחה והביטה בדלת ועשיתי כאילו אני לא מבין ״תגיד יש לך בעיות ?!״ היא אמרה בכעס קטן ״לי?״ שאלתי ״עוףףףףףףף״ היא צעקה ״אוקיי אני קם!!״ אמרתי הקמתי לאט והתקדמתי ממש ממש ממש לאט לדלת ומיה דחפה אותי למחוץ לחדר ! הילדה הזאת עוד תחתוף ממני!
״תזהרי מיה !״ אמרתי והלכתי לסלון .

מצתערת שאני מעלה פעם ב והפרקים קצרים פשוט תקופת בגרויות ואמי בלחץ מצתערתתת מממש אשתדל כמה שיותר!
אשמח שתגידו לי יום אחד בשבוע ואשתדל להעלות בו פרק

~חורגים לאוהבים~Where stories live. Discover now